ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
ודייקו התוספות (ד''ה אי) שאם הבעל היה בא לבית דין היה נאמן להפסיד את אשתו הטרייה מכתובתה. ולפיכך הקשו התוספות: "וקשה - דאמאי מפסידה מכתובתה והא הוה ספק ספיקא, ספק אי הוא בקי בפתח פתוח אם לאו, ואם תמצי לומר פתח פתוח הוה ספק באונס ספק ברצון דאפילו אשת כהן באונס לא מפסדא כתובתה".
תוספות תירצו תירוץ מסוים, אך התוספות ישנים על הדף תירץ תירוץ אחר, יסודי: "דהכא לא חשיב ספק ספיקא דאין יכולין להתהפך ולומר ברישא ספק באונס ספק ברצון ואם תמצי לומר ברצון ספק וכו' ולהכי לא חשיב אלא חדא ספיקא''.
כלומר התוספות ישנים מחדש כלל חשוב בדין ספק ספיקא - רק כאשר אפשר להתחיל את הספק משני הצדדים, כלומר משני הספיקות, אז הספק ספיקא מועיל לפי ההלכה.
כלל זה נתון במחלוקת ראשונים ואחרונים גדולה, אך חיבור מעניין המשליך על פסק ההלכה הציע רבי יונתן אייבשיץ בספרו כרתי ופלתי.
כתב הרמב''ם (הלכות טומאת מת פרק ט' הי''ב): "דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן, ואין טמא מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלות אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא מדברי סופרים".
אך הרשב''א (תורת הבית הארוך בית רביעי שער ראשון) חלק על הרמב''ם וכתב שהספקות אסורים מן התורה: "ומסתברא לי דכשאמרו ספיקא דאורייתא לחומרא דבר תורה הוא, דספיקא דאורייתא כודאי מן התורה. אבל ראיתי לרמב"ם ז"ל שכתב דספיקא דאורייתא לחומרא מדרבנן הוא שהחמירו בספיקו. והביא ראיה לדבריו מדאמרינן בקידושין פ' עשרה יוחסין...התורה אמרה לא יבא ממזר בקהל ה' ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא. אלמא לא אסרה תורה אלא האסורין הוודאין הספק האיסורין לא. ואין דבריו מחוורין אצלי, דאדרבא דוק מינה דבעלמא ספיקא דאורייתא כודאי...ואולי סבר הרב ז"ל דגלי קרא בממזר ספיקו מותר וגמרינן מיניה לכל התורה. ואינו מחוור...".
וכתבו האחרונים שממחלוקת זו נובעים גם טעמים שונים לדין ספק ספיקא - בטעם דברי הגמרא בסוגיא שלנו (כתובות ט' ע''א) שספק ספיקא מותר גם באיסורי תורה, כתב הרשב''א בתשובה (ח''א סימן ת''א) "דהא ספק ספקא עדיין כרוב. ואפשר דאלים התרו יותר מרוב". אך כתב הפני יהושע (כתובות דף ט' ע''א) שהרשב''א לשיטתו, אך לדעת הרמב''ם, שכל הספיקות מותרים מן התורה, ניתן לומר הסבר אחר מדוע ס'פק ספיקא מותר: "...לשיטת הרמב"ם והרמב"ן והר"ן וסייעתם דהא דקיי"ל ספיקא דאורייתא לחומרא היינו מדרבנן א"כ איכא למימר דנהי דאמרינן ספק ספיקא לקולא היינו משום דהו"ל ספיקא דרבנן דמדאורייתא בחד ספיקא נמי שריא וא"כ הספק השני הוי ספיקא דרבנן דלקולא".
אם כן נמצא, שלדעת הרמב''ם כל הספיקות מותרים מן התורה ולכן ספק ספיקא מותר אפילו לכתחילה כי הספק השני הוא כבר ספק בדרבנן.
ולפי זה כותב הכרתי ופלתי (יו''ד סימן ק''י) שדין 'ספק ספיקא מתהפך' תלוי גם הוא במחלוקת הרמב''ם והרשב''א. כלומר, שרק לרשב''א שספיקא דאורייתא לחומרא מן התורה צריך שהספק ספיקא יתהפך, אך לפי הרמב''ם שהוא מדרבנן ''לפ''ז בספק אחד כבר יצאנו מאיסור תורה וכשיש עוד ספק הו''ל ספקא דרבנן ולקולא ומה לי אם הוא מתהפך או אינו מתהפך".
וכך העלה הרב עובדיה יוסף זצ''ל בכמה מקומות, שלהלכה אין צריך שהספק ספיקא יוכל להתהפך מכיוון שאנו פוסקים כדעת הרמב''ם שכל הספיקות מותרים מן התורה: "כבר פשטה ההוראה כדברי הפרי חדש שאין צריך ספק ספיקא מתהפך'' (יבי''א ח''ו אה''ע סימן ו'). ''רוב גדולי האחרונים הסכימו שאין צריך ספק ספיקא המתהפך'' (ח''י אה''ע כ''א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
