ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
אמנם ישאל השואל - גם בארצנו יש פגועים וסכנות רבות, וכיצד ההינו ראשי המדינה לקרוא ליהודי צרפת לעלות ארצה? והתשובה נעוצה בכך, שלמרות כל הסכנות, זו ארצנו וביתנו, והאדם מרגיש מוגן בביתו. לארצנו אנו שבים באהבה וחיבה, והפיגועים הם רק זרז ותירוץ. יעידו על כך כל עולי צרפת הצדיקים, ולהבדיל בין חיים לחיים – ארונותיהם של הקדושים הי"ד שהובאו לקבורה בירושלים הקדושה.
והנה, כנגד כל התנועה לשוב ארצה, ניצב ראש ממשלת צרפת מנואל ואלס והצהיר – "בלי יהודים, צרפת לא תהיה אותה צרפת. אם היהודים יעזבו את המדינה במספרים גדולים, הנשמה של הרפובליקה הצרפתית תהיה בסיכון".
הצהרה זאת איננה חדשה, קדם לו בשנים רבות... פרעה. וכך אמר עוד בטרם הפך את ישראל לעבדיו –"הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו, פן ירבה... ונלחם בנו ועלה מן הארץ". חששו של פרעה אינו מובן – אם הוא חושש מעם ישראל, ובני ישראל עדיין אינם עבדיו, עליו לשמוח שעם ישראל יעלה ויעזוב את מצריים.
בעקבות קושיא זו, יש מרבותינו (סוטה יא) שנדחקו ואמרו שהדברים נאמרו בלשון סגי נהור, ובאמת הכוונה – ועלינו מן הארץ. פרעה חשש שבני ישראל יגרשו את המצרים ממצריים.
אולם, אור החיים הקדוש מביא שם גם פירוש על פי הפשט – פרעה אכן חשש שבני ישראל יעזבו את מצריים. "הלא תמצא, כי כל המלכים וגדולי העמים יתחכמו לפאר מלכותם בעם מכובד, ומה גם בעם ישראל כי שם ומעלה מיוחדת לו. ואין לך אומה ששלטה בישראל, שלא הייתה מעולה על כל האומות, בסוד – 'היו צריה לראש'... וכי יצאו מהעיר, תהיה העיר פחותה ובזויה".
אכן, צרפת חוששת שעזיבת היהודים תחליש את הכלכלה הצרפתית, ואולי גם את 'נשמת הרפובליקה הצרפתית'. תופעה מעין זו אירעה לספרד ופורטוגל, שלאחר גירוש יהודיהם, החלו לשקוע והפכו מאימפריות גדולות למדינות עניות. ולהיפך – האימפריה התורכית שגשגה בעקבות קליטת היהודים המגורשים. כך מוצאים אנו גם כיום מדינות רבות, שמתהדרות בפרסי נובל רבים, שהובאו אליהם על ידי האחוז הקטן/ האפסי של היהודים המתגוררים בהם.
תופעה זו היא הביטוי החיצוני לתופעה רוחנית פנימית, העומדת בעומק פרשיות יציאת מצריים, שאנו קוראים בהם בשבועות אלה. לרוע בעולם אין כוח מעצמו, כוחו מגיע מהטוב שהוא שואב אליו ('ניצוצות שנפלו לקליפות' – בשפת תורת הפנימיות). והדברים פשוטים, שהרי אפילו את הכוח הפיזי שבו האדם משתמש כדי לחטוא, הוא מקבל בכל רגע מהקב"ה, ובאותה שנייה אלוקים יכול היה ליטול את חייו. באותה מידה, הגויים מקבלים כוחות בזכות ישראל המתגוררים במדינותיהם.
כך מוצאים אנו במסכת פסחים, שכל כסף וזהב שיש בעולם, אסף יוסף והורידו למצריים, כשבאו כל הארץ לשבור בר במצריים. כך בזכות ברכתו של יעקב, היה הנילוס עולה לרגליו של פרעה, ונמצא שברכת יעקב העצימה את הילתו של פרעה. וכך משעה שבאו ישראל למצריים, הפסיק הרעב, ושוב זרעו וקצרו במצריים. נמצא שכוחותיהם של ישראל, הפכו את מצריים למעצמה עולמית. אין פלא שפרעה רצה שישראל יישארו במצריים.
אולם, ביציאת מצריים מתהפכת התמונה. ישראל יוצאים ברכוש גדול ומרוקנים את מצריים. העושר העולמי מתגלגל בסוף לידי ישראל, ולהיפך – העושר בא בזכות הדגן שצמח באדמת מצריים. גם משה רבינו, מושיעם של ישראל, מתגדל בארמון פרעה, ולומד שם דרכי הנהגה ומלוכה. כך מלך מצריים בעצמו הפך לחונך של הנהגת ישראל.
ובהתאמה – תקופה זו של ימי השובבי"ם, התקופה שבה אנו קוראים את פרשיות יציאת מצריים, זוהתה בידי חכמי הפנימיות כתקופה המתאימה לתשובה גדולה. הטוב שנפל בידי הרע, נחלץ בעזרת תשובתם של ישראל, והכל מתהפך עד שמתברר שכוחות הרע סייעו לצמיחתם של כוחות הטוב.
ובשבוע זה – אנו מתפללים לתשובה גדולה – תשובת ישראל לאבינו שבשמיים וחילוצינו מכל המצרים-המיצרים, ותשובת כל ישראל לארצנו הקדושה ולגאולה שלימה במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
