ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
ואכן – התבוננות בתולדותיהם של המשיחים בני יוסף, תשפוך אור על התמונה, ותתרץ את הסתירה לכאורה בין הגמרא לגדולי הנסתר. מחד – מוצאים אנו שבדורו של דוד המלך, המשיחים בני יוסף מתו. שאול המלך, מבני בנימין בן רחל, נופל בקרב בגלבוע. בקרב זה נופל גם יהונתן בנו, אשר הוא היחידי שמפורש בכתובים, שהכיר בתפקידו של בן יוסף כמשנה לבן דוד, עד שאמר לדוד – "ואנוכי אהיה לך למשנה" (כמה קשה למספר 1 לוותר ולהפוך למספר 2!! יהונתן עמד בכך בגבורה וענווה).
להבדיל, בהמשך נופלים גם בית ירבעם, המולכים על עם ישראל מכוח היותם בני אפרים. סיבת נפילתם היא חוסר רצונו של ירבעם להכיר בתפקידו, כמשנה למלך מבית דוד, וכפי שאומרת הגמרא (סנהדרין קב) – 'אמר ר' אבא... תפשו הקב"ה לירבעם בבגדו, ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו: מי בראש? בן ישי בראש, אם כך איני רוצה'. אם כן – משיח בן יוסף מת, כדברי הגמרא.
מאידך – בסיבוב הראשון של משיח בן יוסף, הוא ניצל ברגע האחרון ממוות. יוסף הצדיק, נזרק אל הבור. "והבור ריק, אין בו מים, אבל נחשים ועקרבים יש בו". באותה שעה שיוסף מצוי בבור, הוא נמצא כבר בשערי מוות. אם המציאות לא תשתנה, עתיד הוא למות, ובדרך הטבע אין בכוחו לפעול ולשנות את מצבו.
באותה שעה, נחלץ לעזרתו יהודה אחיו. בשעה היסטורית זו, כשיהודה מתגלה לראשונה כמנהיג האחים, הוא גם מעלה את יוסף מהבור ומצילו ממוות. מרגע זה ואילך, יהודה מנהיג השבטים הוא אבי שבט המלכות בישראל, משיח בן דוד הראשון. באותו רגע בדיוק, משיח בן דוד מציל את משיח בן יוסף הראשון ממוות.
והסיבוב האחרון, סיבוב הגאולה, האם משיח בן יוסף ימות כסיבובי הביניים או ינצל כבסיבוב הראשון? כלל נקוט בידינו – 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. גואל ראשון הוא גואל אחרון. באירוע הראשוני מתנוצץ וגנוז כל אשר יקרה באירוע החתימה. לפיכך, כשם שברגע יצירתו של כוח שני המשיחים בישראל, בן דוד הציל את בן יוסף, כך בעת החתימה, עת הגאולה והישועה, משיח בן דוד יציל את משיח בן יוסף. ומכאן רמזו גדולי ישראל – 'כבר פעלו גדולי הדורות בתפילתם, שלא ימות משיח בן יוסף, אך ייסורי מיתה לא ביטלו ממנו'.
הראי"ה קוק זצ"ל ראה במשיח בן יוסף את מי שמופקד על גאולתם החומרית של ישראל, כיוסף אשר היה המשביר בר לכל הארץ. לעומתו – משיח בן דוד, מופקד על הגאולה הרוחנית, כיהודה אשר נשלח בידי יעקב לייסד בגושן 'בית אולפנא' (בית מדרש). הגר"א (ספר 'קול התור') לא הסתפק רק בתפילה להצלת בן יוסף, אלא קרא לתנועה שלימה של בניין הארץ ובניין הרוח, כדי לפעול ולהציל בכך את משיח בן יוסף ממוות.
ותפילה ובטחון הומים בלבבנו, ותביעה לפעולה ניצבת בפנינו בדורנו זה – לרומם את רוחניותם של ישראל, כי רק בכך ינצל כל המפעל המעשי של שיבת ציון בדורותינו. ויהודה יציל את יוסף. ואף אם השליכו המצרים את ארונו של יוסף לעומק הנילוס, וכלוא הוא כעבד בעומק המיצרים (בסוף ספר בראשית), הרי עתיד לבוא בן לוי מבני לאה (משה רבינו, איש הרוח הגדול של האומה), ולגלות כי 'עוד יוסף חי', ולהעלותו אל הארץ הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
