ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
"אמר ר' יהושע בן חנניה, כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו. כיצד, שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפילה משם לקרבן מוסף משם לתפלת מוספין, משם לבית המדרש, משם לאכילה ושתיה משם לתפילת המנחה משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. ושאלו בגמ', והאמר ר' יוחנן שבועה שלא אשן שלשה ימים מלקים אותו וישן לאלתר (כי אי אפשר לא לישון שלשה ימים. ור' יהושע בן חנניה אמר שלא ישנו שבעה ימים). ותירצו, שהיו מתנמנמים איש על כתפי חברו".
והנה שמחת בית השואבה נלמדת מהנאמר (ויקרא כג, מ), ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים, וכשם שמצות ישיבת הסוכה נאמרה (שם פסוק מב) , בסכת תשבו שבעת ימים, ולמדו בגמ' (שם, מג, א) שישיבת סוכה נוהגת ביום ובלילה (ולא רק ביום כפי שנכתב) דילפינן תשבו תשבו ממילואים, מה שם הייתה ישיבה לפני המשכן יומם ולילה, כן ישיבת סוכה שבעת ימים ולילות. ואם כן גם שבעת ימים שנאמרו בשמחה לפני ה', הינה ביום ובלילה. לכן השמחה הייתה מתחלת מיד לאחר קרבן תמיד של בין הערבים, שעתיים וחצי לפני השקיעה עד קרבן תמיד של שחר למחרת. והיו מקדימים את תפלת המנחה לקרבן התמיד, לא כפי שנהגו בקרבן השחר ומוסף היום, שהתפללו לאחר הקרבת הקרבנות, כדי להרבות זמן שמחת בית השואבה. אלא שלא מובן, מדוע קיימו שמחה זו ללא מתן מנוח לגופם ומניעת שינה מעיניהם בלא הרף כל זמן שמחת בית השואבה, ואילו בקיום מצות אחרות גם אותן שהם נוהגות ביום ובלילה בלא הפסק, לא מנעו שינה מעצמם.
אכן לאמור, עיקר שמחת ושמחתם לפני ה' אלוקיכם בחג הסוכות מקורה בקרבת ה' המיוחדת שבין ישראל והקדוש ברוך הוא שבאה לידי ביטוי באופן מיוחד במצות הסוכה, שהופכת כל מעשה בהמי הנעשה בסוכה למצווה ומקדשת את האדם החומרי נברא מאדמה, להיות רוחני דומה לעליונים. מצווה זו נוהגת ביום ובלילה ללא הפסק, כל רגע בחיים יכול להיות מצווה כאשר הוא נעשה בסוכה. והיא כוללת את כל גוף האדם, לא כמצות אחרות שהן נוהגות באברים מיוחדים בגוף האדם אך אינן מתפשטות לכל הגוף כולו. קיום מצות עשה ובאופן מיוחד מצות סוכה תלויה בזריזות ומניעת העצלות לשלוט על האדם. כי יצר העצלות בא לבטל את ישראל מלקיים מצות עשה. (שהרי מצות לא תעשה היא מצווה בהימנעות ממעשה אסור, שהעצלות דווקא מסייעת לקיים שמירת האיסורים) וכבר שלמה המלך במשלי, בהרבה מקומות (ע' סוף פרק כד ובביאור הגר"א שם) מגנה את העצלות המונעת את האדם מלהתקרב לבורא, שהרי עיקר קירבת ה' וקבלת מלכותו ואהבתו מתבטאת בקיום מצות עשה. חג הסוכות שעיקר הווייתו התדבקות והתקשרות באופן מיוחד לקיים מצות עשה, זירזה את חוגגי שמחת בית השואבה לסלק כל עצלות ולמנוע שינה מעיניהם עד כמה שאפשר, להוציא לפועל קיום מצות עשה בגופו בשלמות עילאית. ברור שהתקדשות בחג הסוכות וקיום המצות שבו בצורה מלאה ושלמה, משפיעים על חיי עובד ה' כל ימות השנה להיות מקודש לה' גם בהווייתו הגופנית. (וע' עוד בדברנו לחג הסוכות עמודים תקנו־ט).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
