ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
חנוכה הוא גם החג, שהמקורות הקדומים עליו הם המועטים ביותר. בתנ"ך אינו מוזכר, אין מסכת במשנה ובגמרא שעוסקת בו, ורק מספר דפים במסכת שבת מפרטים את הלכותיו.
השילוב של שתי העובדות הללו, יוצר אתגר גדול לכל רב ודרשן, כי עליו להעביר שיעורים רבים ומקורות יניקתו מועטים. לפיכך, ברצוני להציף כאן מקור יניקה קדמון נוסף, מזווית חדשה, השופך אור על מהותו של חנוכה.
בחנוכה אנו מכירים את דמויותיהם של מובילי המערכה בחזית – מתתיהו בן יוחנן כהן גדול מניף נס המרד, יהודה המכבי המצביא בדגול, ואחיו הגיבורים והקדושים. אולם, באותה תקופה היו גם דמויות חשובות נוספות, שגיבו את המערכה מאחורי הקלעים. וכאן נשאלת השאלה - מי היו גדולי הדור של התקופה? מי היו ראשי הסנהדרין, שנתנו את הגיבוי למרד? ומי היו מתקני חג החנוכה, שעליהם כתב הרמב"ם (חנוכה ג, ג) – "התקינו החכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים הללו... ימי שמחה והלל, ומדליקים בהם הנרות בערב על פתחי הבתים.."? החשמונאים עם כל גדולתם וקדושתם, לא היו יכולים לתקן את תקנת חנוכה לבדם, שהרי תקנות כאלו מסורות בידי הסנהדרין, והחשמונאים לא היו ראשי הסנהדרין (עיין הקדמת הרמב"ם לי"ד החזקה).
כנראה, שגדולי דור מרד החשמונאים היו – יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים. יוסי בן יועזר אף הומת על קידוש ה' בידי היוונים בימי גזירות השמד. וכפי שמסופר במדרש (בראשית רבה סה, כב) – שבשעה שהוציאו את יוסי בן יועזר להריגה, הוליכו לפניו קורה כדי לתלותו. בא לפניו אחיינו המתייוון יקום איש צרורות (צרורות = צרידה?), כשהוא רוכב על סוס בשבת, והתגרה בו – תראה את הסוס שאני רוכב עליו, ואת הסוס שאלוקים מרכיב אותך עליו. ענה לו יוסי בן יועזר – אם כך לעושי רצונו, קל וחומר למכעיסיו.
הרגיש יקום בדברי האמת של דודו, שב בתשובה, והלך וסידר לעצמו – ארבע מיתות בית דין, ומת עוד לפני שדודו נתלה. נתנמנם יוסי בן יועזר וראה מטתו פורחת באוויר, אמר – "בשעה קלה קדמני זה לגן עדן".
תקופת הגזרות היחידה המוכרת לנו בהיסטוריה של אותם דורות היא – תקופת גזרות אנטיוכוס. כך שכנראה מדובר ממש בימי המכבים. (וגם באופן כללי – שמעון הצדיק פגש את אלכסנדר מוקדון בראשית הכיבוש היווני בארץ. שמעון בן שטח היה גיסו של ינאי המלך, כך שסביר שיוסי בן יועזר הוא גדול דור מרד החשמונאים, ויתכן שאת תקנת חנוכה – קבע לאחר הריגתו – חבירו יוסי בן יועזר, או תלמידיהם – יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי).
מעט מאד נשאר בידינו בכתובים מחכמי אותה תקופה, המכונה תקופת הזוגות. אך במסכת אבות מופיע הפתגם היסודי של כל אחד מהחכמים הללו, המהווה כנראה המסר המרכזי המאפיין את תמצית חייו.
התבוננות פשוטה בפתגמים אלו תגלה דבר מדהים: שני החכמים מדגישים את אותו עניין – הבית. יוסי בן יועזר מדגיש את חשיבות התורה בבית – "יהי ביתך בית ועד לחכמים, והווי מתאבק בעפר רגליהם, והווי שותה בצמא את דבריהם". יוסי בן יוחנן מדגיש את חשיבות החסד בבית – "יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך"...
והנה, למרבה הפלא, גם המצווה של חנוכה מדגישה את הבית – נר איש וביתו, מעיקר הדין – נר אחד לכל בני הבית. וכן מבחינת מקום הדלקת הנר – המצווה היא להניח את הנר על פתח הבית. והתקנה כה קשורה לבית, עד שנחלקו הפוסקים בנוגע לאדם שאין לו בית ('הומלס', חייל, או מטייל בשטח וכדומה) האם מחויב בכלל במצוות הדלקת נרות חנוכה.
באותם ימים, עת הסתלקה הנבואה, ונותרה בידינו רק התורה שבעל פה. באותם ימים, עת קיבלנו מנת כוח של מלכות לשעה ובית מקדש לתקופה מוגבלת, הבינו חכמי הדור שזו מנת כוח חשובה שתפקידה לתת כוחות לימי הגלות הארוכה. ואכן זה עניינו של חנוכה, המביא מעט אור לימים החשוכים ביותר בשנה, וכדברי השפת אמת – "מצוות נר חנוכה קצת נחמה בגלות... וזה לעולם אף תוך ההעלם וההסתר יהיה הארה מנרות המנורה".
לפיכך, הבינו חכמי הדור, שעלינו לחזק את כוחו של הבית היהודי הקדוש. גם כאשר העם יתפורר וילך לגלות, תישאר היחידה היסודית של הבית היהודי, שתהיה מלאה באור של תורה וחסד, ותפיץ אור זה על כל סביבותיה.
ובימינו, עת שבים ומתקבצים אנו לארצנו הקדושה, עלינו להאיר בבתינו אור תורה וחסד. ויחידות אור אלו, יתקבצו זו לזו, ויפרסמו את הנס, עד שהעם כולו יתלקח לאבוקת אור אדירה. "הברק האלוקי שבנשמת החשמונאים נתפוצץ לניצוצות. כשיתקבצו לאבוקה אחת – ישוב להיגלות" (הראי"ה קוק – מגד ירחים).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
