ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וראיתי להביא את דעות הפוסקים בענין:
בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל מובא שענה לשואל אם מותר לברך על הדלקה מחוץ לביה"כ, שכל מקור הברכה הוא על יסוד שמברכין על מנהג כהלל בר"ח, ודי לנו במה שנוהגים ולא להוסיף עליה [שו"ת אז נדברו ח"ו סימן עה].
במנחת יצחק להגרי"י וייס זצ"ל ח"ו סימן סה אות ג כתב בתשובה לשאלה אם לברך על נ"ח בהתאסף הציבור והנוער בכיכר העיר בחנוכה משום פרסומי ניסא. הנה כמה דחקו רבותינו למצוא טעם על ברכה זו בביהכ"נ כמבואר בתשובת הריב"ש (סי' קי"א) ובתשו' חכם צבי (סי' פ"ח) ואיך יעלה על הדעת לחדש מעצמנו מה שלא שערו אבותינו, וביותר על עיקרם של אסיפות כאלו אין רוח חכמים נוחה הימנם ואיכמ"ל וגם כהדג"ק כתב טעמים לשבח דאין מקום לברכה זו שם.
בציץ אליעזר להגרא"י ולדינברג זצ"ל חט"ו סימן ל - ועל דבר שאלתו אם מותר לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבה הנני להשיבו כדלקמן ובקצרה.
ברור הדבר שאין לברך, ופוק חזי כמה דיות נשתפכו בקשר למנהג ההדלקה בבית הכנסת ואיך שאפשר לברך על כך, וכמה מגדולי דורות הקפידו באמת שלא לברך על ההדלקה בביהכ"נ [הגם שלמעשה כן מברכין כפסק הש"ע] יעויין וכו', על כן ברור ופשוט הדבר שאין בכחנו להוסיף עוד ולהנהיג להדליק ולברך על הדנ"ח במסיבות.
ויש למנוע זאת , והמברך מברך ברכה לבטלה, והנמנע יקבל שכר על הפרישה.
בספר מקור חיים להגרח"ד הלוי זצ"ל ח"ד פרק רכז סעיף לז נר חנוכה שמדליקים במסיבות מצוה כבר נפוץ המנהג שלא לברך עליו - ובהערה 75 כך שמעתי אומרים בשם הגרצ"פ פרנק זצ"ל שהורה לא לברך, ואיני ח"ו כחולק ובלא"ה סב"ל, אלא שלענ"ד נראה שהיה ראוי לברך משום פרסומי ניסא, וכדין ההדלקה בביהכ"נ שאין אדם יוצא בה ובכ"ז מברכים, שכל כינוס הקהל ראוי להדליק בו וביכ"נ לאו דוקא. ואין די בעצם ההדלקה לפרסומי שהלא גם בביהכ"נ מדליקין בברכה ודוק.
בשבט הלוי להגר"ש הלוי ואזנר שליט"א ח"ד סימן סה, ואשר שאל במי שכבר בירך על נ"ח בביתו ונזדמן לו לאיזה מסיבה ושם מכבדים לו בהדלקת נרות אם מותר לו לברך בשם ומלכות דודאי ישנם שם אנשים שלא הדליקו ומכוון להוציאם וגם יש בזה פרסומא ניסא, הנה נשאלתי ע"ז כ"פ, ודעתי העני' דאין לברך, וטעמי ונימוקי דהפוסקים נתקשו בעצם המנהג של הדלקה גם בביה"כ וכו' וכיון שאין נ"ד דומה לגמרי אין בכחנו להוסיף, וידעתי גם ידעתי שהיו מדינות שהיו מברכים במסיבות כאלה אבל מי יודע אם רוח חכמים נוחה מהם.
בתשובות והנהגות להגר"מ שטרנבוך שליט"א ח"א סימן שצח, נשאלתי בחתונה בחנוכה שהתפללו שם מעריב ורצו שחזן ידליק נ"ח בברכה. הוריתי דעתי שאין בזה דין הדלקה בברכה כלל, שעיקר ההדלקה בביהכ"נ היא מחודשת ודנו בה טובא הפוסקים איך מברכין על המנהג והבו דלא לוסיף עלה, ואין לנו אלא מה שמבואר בפוסקים דוקא בבית הכנסת וכו'.
באז נדברו להגר"ב זילבר זצ"ל ח"ה סימן לז וח"ו סימן עה כותב שמותר לברך על הדלקת נרות בככר העיר משום שעיקר התקנה של נ"ח היא הדלקה בחוץ ומשום פרסומי ניסא ע"ש ראיותיו בהרחבה - אכן כל זה הוא דוקא בכיכר העיר דבחלק יא סימן לב כותב ובקשר למקומות ציבוריים שיש טוענים: הבו דלא להוסיף עלה, כיון שיש עוד טעמים אף שכתבתי דיש להדליק במקומות הציבוריים בכל זאת לא מלאני לבי לפסוק דבכל מקום שמתאספים שם שיש לברך ולא פסקתי לברך אלא אם מתאספים ברחובה של עיר (כמובן אם האסיפה מתאים עם דיני התורה) ואין זה נובע מהמנהג של הדלקת בהכ"נ אלא שלעולם לא נתבטל תקנת חז"ל של הדלקה בחוץ ממש והמדליקין בפנים עדיין יש עליו חובת הדלקה בחוץ אפילו להראשונים דיוצאים בדיעבד בהדלקה בפנים ע"ש.
בנטעי גבריאל להג"ר גבריאל ציננער שליט"א פרק מ סעיף י כתב, מקום שאין מתפללין בו אלא באקראי, כגון בבית הנישואין או בבית האבל וכדומה אין מדליקין בו, ומבאר דהתקנה היתה דוקא בבית כנסת קבוע ע"כ. לפי"ז דעתו תהיה שכש"כ בנד"ד במסיבה במקום שלא מתפללין בו כלל ודאי שאסור לברך על הדלקת נרות חנוכה.
דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א דאין לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבות חנוכה, גם אם יש שם אנשים שלא הדליקו נרות, וגם אם יש בכך פירסומי ניסא, ואפילו יתפללו שם תפילת ערבית - כיון שאין חיוב להדליק שם נר חנוכה ולא היתה התקנה אלא בבית הכנסת שבו מתקיים מנין קבוע ולא בכל מקום שבו מתפללים [ספר חנוכה הלכות ומנהגים של הרב צבי כהן שליט"א פרק כא סעיף כז].
ביביע אומר להגר"ע יוסף שליט"א ח"ז סימן נז אות ו כתב והנה ראיתי מלכים מדיינים מרבני דורנו הי"ו אודות מסיבות הנערכות באולמי שמחות וכיו"ב בלילי חנוכה, עם המון חוגג, ומשמיעים בהם דברי תורה ומוסר לקרב את ישראל אל צור מחצבתם, האם רשאים להדליק שם נרות חנוכה בברכות, משום פרסומי ניסא, לברך את השם במקהלות, וכמו שפשט המנהג הזה בבית הכנסת, או שמא נאמר הבו דלא להוסיף עלה, ודי לנו לברך על הדלקת נ"ח בבהכ"נ, שהוא מקדש מעט, ויש בו דמיון לנס שאירע בבית המקדש, ורוב רבני דורנו סוברים כסברא אחרונה דשב ואל תעשה עדיף, וכ"כ בשו"ת שבט הלוי וכו', וכ"כ בספר אז נדברו בשם ידידנו הדגול הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך וכו', וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק ע"ש, וכ"כ ידידנו הדגול הגרא"י ולדינברג בשו"ת ציץ אליעזר ע"ש. אולם בספר משנת יעקב להגר"י רוזינטל נר"ו (בהל' חנוכה עמוד ר"ס) כתב לברך, כי פעמים רבות הפרסום במסיבות אלה גדול ביותר, אפילו מן הפרסום של בהכ"נ, מהקהל הרב הנוהר לשם. ע"ש. ואחרי הודיע ה' אותנו וכו', נראה שהנוהגים לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבות כאלה, יש להם על מה שיסמוכו, כיון שיש בזה משום פרסומי ניסא. ומה טוב להתפלל שם תפילת ערבית בצבור מיד לאחר ההדלקה, וכפי שנוהגים בבתי הכנסת. וע' בשו"ת בנין שלמה (סי' נג). ודו"ק.
היוצא מדברי הרוב המכריע של הפוסקים שאין צד להקל אפילו לאדם שלא הדליק בביתו וגם לא ידליק, משום שסברת האוסרים היא שמקום ההדלקה הוא בביתו או בבית הכנסת, ובכל מקום אחר זה ברכה לבטלה, ובאשר למה שהעירו לי שהרב ואזנר בשבט הלוי אסר דוקא במקרה שהאדם כבר הדליק נ"ח בביתו אבל אם לא הדליק בביתו לכאורה יהיה מותר לו לברך במסיבה, המעיין יראה שהאמת היא שהשואל שאל על מקרה שאדם הדליק כבר נ"ח בביתו אבל על פי תשובתו טעמו ונימוקו של הרב ואזנר אין נפק"מ אם הדליק או לא משום שאין להדליק בכל מקום מלבד ביתו או בית הכנסת, והוא אף הוסיף שאכן ידע על מדינות שהיו מברכים במסיבות כאלה אבל מי יודע אם רוח חכמים נוחה מהם.
וכיון שלדעת רוב הפוסקים אין לברך על הדלקת נרות חנוכה במקום שאינו בית כנסת, הפועל היוצא הוא שזה ברכה לבטלה וידוע חומר העון של "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא" שמות כ-ז [בברכות לג. ר' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרווייהו, כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא, ובשבועות לט. כל עשה ולא תעשה הן מן העבירות הקלות, וכל חייבי כריתות ומיתת ב"ד מן העבירות החמורות ולא תשא עמהם, ושם. הוי יודע שכל העולם נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה לא תשא וכו'] וידוע הכלל בברכות דספק ברכות להקל.
לסיכום: לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, הגרי"י וייס זצ"ל, הגרצ"פ פרנק זצ"ל, הגרא"י ולדינברג זצ"ל, ולהבדיל בין חיים לחיים, הגרי"ש אלישיב שליט"א, הגר"ש ואזנר שליט"א, הגר"מ שטרנבוך שליט"א, והנטעי גבריאל אין לברך על נ"ח במסיבה.
ואף לדעת הגר"ב זילבר זצ"ל שמקל לברך בהדלקה בכיכר העיר אין לברך אם מדובר במסיבה פנימית משום שההיתר שלו הוא רק ברחובה של עיר.
הדעת יחיד שמקל הוא הגר"י רוזנטל שליט"א מחיפה והגר"ע יוסף שליט"א שמביאו כותב שהנוהגים לברך יש להם על מה שיסמוכו.
באשר למה שיש שהעירו שמא יש להקל משום שאנו בשעת הדחק: שתי תשובות בדבר
א. מבחינה עקרונית - לא פשוט בכלל שמותר לברך ברכה לבטלה לדעת רוב הפוסקים גם למטרת קרוב רחוקים וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חברך [שבת דף ד.], וגם אם נאמר שברצוננו להסתמך על מיעוט הפוסקים המקילים חושבני שאין צורך בכך כמו שאכתוב מיד בתשובה ב.
ב. מבחינה פרקטית - הייתי באחד המרכזים לקרוב רחוקים שבו הדליקו נרות קודם תחילת המסיבה ללא ברכה ואח"כ במסיבה שרו וניגנו בשמחה ובהתלהבות הנרות הללו ומעוז צור וכו' וזו היתה אחת המסיבות היותר מוצלחות מקרבות ומעוררות השראה שראיתי, ואשר על כן איני רואה שזה הוי שעת הדחק וחבל להקל בענין ללא כל צורך.
להלכה : מכיון שלרוב הדעות אין לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבה, ראוי להימנע מכך משום חומרא ד"לא תשא" וספק ברכות להקל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
