ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
מספרים, שבשעה שהביא המהר"ל את יוסל'ה גולם לביתו, ושיכנו בחדר בית הדין, ציווה המהר"ל את אשתו שלא תבקש מיוסל'ה שום בקשה לצרכים פרטיים, מפני שהוא מיועד אך ורק לצורכי הציבור. ואכן, שמרה האישה את בקשת בעלה הגדול, ולא ביקשה מהגולם מאומה.
אולם, בהגיע ערב הפסח, נחרדה האישה לגלות שהחג מתקרב, ועדיין לא מילאו במים את חבית המים הגדולה שבבית. והנה, הבחינה האישה ביוסל'ה היושב ומתבטל בפינת החדר.
יוסל'ה, פקדה עליו, קח את הדליים, רוץ מהר אל הנהר, ומלא את חבית המים. לקח יוסל'ה את הדליים, ובכוחו האדיר רץ ומילא את החבית שוב ושוב. נרגעה האישה ופנתה למטבח לבשל לחג. לפתע, חשה בזרם מים הזוחל למרגלותיה, ומטנף את הרצפה הממורקת. היא אצה לחדר הסמוך, ולחרדתה הרבה גילתה את יוסל'ה גולם, שופך שוב ושוב דליי מים לתוך החבית המלאה על כל גדותיה.
כל ניסיונותיה להפסיקו לא צלחו, והיא נאלצה לפנות לבעלה הגדול ולספר לו שעברה על בקשתו... מה אפשר לעשות? זהו גולם! אמרו לו לעשות, לא אמרו לו לחדול!
במבט ראשוני ופשטני, נדמה שנוח נוהג כאותו הגולם. הקדוש ברוך הוא מצווה את נוח להיכנס אל התיבה מפני מי המבול. בתום המבול, היינו מצפים מנח לצאת מן התיבה, אך נוח נשאר בתיבה וממתין לצו האלוקי המפורש – "צא מן התיבה אתה ואשתך..." (ח, טז).
בציווי נכנס – "בא אתה וכל ביתך...", ובציווי יצא. ואכן, נוח הוא מסמלי קיום הצו האלוקי – "ויעש נח ככל אשר ציווהו ה'", ובפשטות – הסיבה שהמתין לציווי המפורש – 'צא' נעוצה בציווי הקודם – 'בא', ובכל זאת – וכי לא יכול היה להפעיל את תבונתו?
התבוננות מעמיקה יותר תגלה שנקודה זו היא נקודת יסוד בבניין האנושות לאחר המבול. האנשים בתקופה שלפני המבול היו אנשים עם כוחות גדולים – חיו שנים רבות, 'נפילים' – ענקים בעלי קומה. כוחות אלו קשה לנתבם לגבולות וסדר, ולכן הם פרצו את הגבולות – גילוי עריות, גזל, התערבו מין בשאינו מינו ועוד.
כעונש על פריצת הגבולות, נהג בהם הקב"ה 'מידה כנגד מידה' ופרץ את הגבולות. המים פרצו את גבולם ושטפו את העולם. הכל התערב והתבלבל – 'מבול – שבלבל את הכול'. סדרי היממה – יום ולילה, ועונות השנה – קיץ וחורף שבתו. כך למד האדם בדרך הקשה, שעולם מלא בכוחות בלי גבול ('עולם התוהו' בשפת הנסתר) לא יכול להתקיים.
הפתרון מצוי אצל נוח. נוח בונה תיבה ומציל את האנושות. בתיבה כולם מסודרים ומתוחמים בתאים קטנים, ומתחנכים לסדר ודקדוק. נוח גם מקפיד על שעות ההאכלה של בעלי חיים, ונותן להם את מזונם בזמנו.
לפיכך, גם בסיום המבול נוח לא יוצא מעצמו מהתיבה, אלא הוא ממתין לצו האלוקי, ללמדך שמעתה העולם מתחיל עידן של חוקים וכללים. לכן גם המצוות של אומות העולם נקראות 'מצוות בני נוח' ולא – מצוות בני אדם, כי המצוות והחוקים שייכים לעידן של נוח.
אולם, גם בדרכו של נוח יש סכנה. יש הבדל בין חוקי האלוקים לחוקים האנושיים. האלוקים נותן חוקים נצחיים, המשלבים את זרימת החיים עם הסדר המתאים. לעומת זאת, האדם עלול לחוקק לעצמו חוקים בלי גבול, לאבד את טעם וזרימת חייו, ולהפוך ל'טכנוקרט' הפועל רק לפי חוקים וכללים. לעיתים, גם כאשר המציאות משתנית, וחוקים אנושיים שהיו טובים בעבר הופכים ללא רלוונטיים, האדם עלול לדבוק בהם ולהמשיך איתם.
התיבה היא מעשה ידי האדם, גם 'הגולם' המדובר הוא מעשה ידי האדם, והאדם עלול להמשיך לשבת בתיבה או לשפוך מים בלי גבול. ואכן, אחד מבניו של נוח הפך לעבד, אדם הכפוף כולו לאדם אחר ואין לו חיים משל עצמו, וכך באה לידי ביטוי הסכנה שבעידן שלאחר המבול.
ואכן, הסכנה בדרך החדשה קורמת עור וגידים כשחוטאת האנושות בבניית מגדל בבל. מגדל מעשה ידי אדם, שמטרתו להשכיח את האלוקים, ולהכפיף את כל האנושות לשפה אחת ודברים אחדים.
הקב"ה מנפץ בועה זו, והעולם נפתח לבשורה החדשה והשלימה – בשורתו של אברהם אבינו, בשורת התורה, המביאה את חוקי ה' לעולם. חוקים נצחיים המשלבים חיים וסדר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
