ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
עניין זה רמוז גם בסוף פרשת נח שם מצינו:
"וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (בראשית י"א לא).
כל הראשונים התחבטו בהסבר המילים "וַיֵּצְאוּ אִתָּם" ונדחקו מאוד. לכן, נסביר שהכוונה לכלל המחנה של הגרים, שהצטרף למשפחתם של תרח ואברהם.
בתחילת פרשתנו מופיע שוב, והפעם הרבה יותר במפורש:
"וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן" (שם י"ב ה).
כאן חז"ל נתנו פרשנות חד משמעית: "ללמדך שהיה אברהם אבינו מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים" ( אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק כו, וברש"י על אתר). חז"ל הגדילו ודרשו את הביטוי "עָשׂוּ" כפשוטו: "והלא כל באי עולם אינם יכולין לבראות אפילו יתוש אחד ומה תלמוד לומר וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן מלמד שהעלה עליהם הקדוש ברוך הוא כאלו עשו אותם" (שם, נוסחא א פרק יב).
מדרש רבה לוקח אותנו עוד יותר רחוק:"ואם כן שגיירו למה אמר עשו? אלא ללמדך שכל מי שהוא מקרב את העובד כוכבים ומגיירו כאלו בראו" (פרשת לך לך פרשה לט).
המדרש מלמד אותנו כיצד אברהם ושרה פעלו ומתוך כך מלמד אותנו הדרכות והנהגות לדורות: "ומה ת"ל אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, מלמד שהיה אברהם אבינו מכניסן לביתו ומאכילן ומשקן ומאהיבן ומקרבן ומגיירן ומכניסן תחת כנפי השכינה, הא למדת שכל המכניס בריה אחת לתוך כנפי השכינה, מעלין עליו כאלו הוא בראו ויצרו וריקמו, א"ר ברכיה אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבש"ע ממה שאתה מביא אורה לעולם, שמך מתגדל בעולם, ומה היא האורה גאולה, שבשעה שאת מביא לנו אורה הרבה גרים באים ומתגיירים ונוספים עלינו"
(שיר השירים רבה פרשה א).
בדורנו זכינו לאור גדול, לאחר שנות חושך מרובות, שהגיעו לשיאן בשואה הנוראה. הקמת מדינת ישראל אפשרה את האצתו של הנס הגדול, נס קיבוץ הגלויות. מיליוני יהודים "צעדו" (ועדיין צועדים) לארץ ישראל ביבשה, באויר ובים, כשהם ממשיכים את דרכם של אברהם ושרה, העולים הראשונים. יחד עמם הגיעו ארצה כמה מאות אלפים, שאינם מוגדרים על פי ההלכה כיהודים, וחייבים לעבור תהליך גיור. רוב רובם הגדול של עולים אלה בא ממשפחות יהודיות, שעברו תהליך התבוללות (שנכפה עליהם) - אמותיהם או סבתותיהם שאינן יהודיות נשאו ליהודים.
אם המקורות שהבאנו לעיל מדריכים אותנו כיצד לנהוג בגויים גמורים, קל וחומר שאנו צריכים לנהוג כך במי שמוגדר על פי ההלכה "זרע ישראל" (אע"פ שהוא חייב גיור).
החברה הישראלית בכלל ובעיקר מנהיגה התורניים, חייבים לשאול את עצמם:
• האם גם אנחנו נוהגים בציבור גדול זה כתלמידים של אברהם ושרה?
• האם פתחנו את בתינו וליבנו כדי לקרבם תחת כנפי השכינה?
• האם הקצבנו משאבים וזמן כדי להפוך משימה זו למשימה לאומית?
• האם יכול להיות שהקצנו את המשאבים קודם כל להליך גיור פורמלי וטכני ואחר כך רק אם יתגיירו נקרב אותם, נאהב אותם ונפתח את בתינו בפניהם?
• האם לא כילינו את כוחותינו במחלוקות פנימיות שגרמו לפילוגים פנימיים, גם בתוך החברה שומרת המצוות והקשורה ללימוד תורה? במחלוקות שהפכו לסוגיות פוליטיות שקשורות בטבורן להלכות "קואליציה=גועליציה"? במחלוקות שמרחיקות את הרצון להתגייר מאזרחי מדינת ישראל הזקוקים לכך?
עדיין לא מאוחר, אנו קוראים לרבנים, לפוליטיקאים, לעסקנים למיניהם ולכל אחד ואחת מעם ישראל,
בואו ונצעד יחד עם אברהם ושרה בדרך שהם סללו עבורנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
