ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
האחת, קשורה לחייו של כל אדם. העינוי כלשון הכתוב:
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" (ויקרא ט"ז כט, עיינו גם שם, כ"ג כז).
בנוסף על מצוות השביתה ממלאכה, הקיימת בכל שבת וחג, מפסיקים את זרם החיים הרגיל ומכריחים את האדם לעצור ולחשוב.
חמשת האיסורים (חלקם מהתורה וחלקם מדרבנן) גורמים לשינוי התנהגותי וממילא תודעתי, בחמישה תחומים מאוד בסיסיים בחיי היום יום שלנו (איסור סיכה היה הרבה יותר משמעותי בימים עברו, שהרי הסיכה היא שאפשרה שמירה על היגיינה, גם ללא מערכת מים זמינה, כמעט בכל רגע נתון, כמקובל בימנו).
השניה, קשורה אך ורק לכהן הגדול וחבר עוזריו, בבית המקדש בירושלים. ביום הזה בלבד, דווקא הכהן הגדול היה מחויב בסדר עבודה מיוחד, שהיה שונה לחלוטין מסדר העבודה היום יומי בבית המקדש. רוב הציבור היה מנותק מפעילות זו, בוודאי שלא היה יכול ליטול בה חלק פעיל. שיאה של פעילות זו היה בחדרי חדרים, בקודש הקדשים ואיש לא היה חוזה בה. עבודה זו חייבה ציות לכללי טהרה וקדושה מיוחדים במינם, שנהגו רק בהקשר זה.
אם כך, ביום הכיפורים עם ישראל עסוק בדברים הנמוכים ביותר, על ידי הימנעות מהם על ידי כל אחד ואחת. מאידך גיסא, נציגו הבכיר ביותר של העם בתחום הרוחני, ראש המערכת של עבודת הקודש, נכנס לפני ולפנים בטהרה מיוחדת לקודש הקדשים.
נשאלת השאלה: מה הייתה המשמעות מבחינת מצוות העשה, של כל יהודי ויהודי ביום המיוחד הזה? כיצד באה לידי ביטוי קדושתו הרוחנית הייחודית של היום, בזמן שבית המקדש היה קיים?
בימנו חל מהפך באחת הנקודות שהזכרנו. בראשונה, כל יהודי מחויב, גם היום, לענות את נפשו בחמשת העינויים ובכך אין שינוי ממה שהיה נהוג בזמן שהמקדש היה קיים.
לעומת זאת, את מקומה של עבודת הכהן הגדול תפסה תפילתם של רב היהודים בבתי הכנסת. חכמים הפכו את סדר העבודה, לנושא המרכזי בחזרת הש"ץ של מוסף והוסיפו את תפילת נעילה שמסתיימת, לפי מנהג הרבה מעדות ישראל, בציון צאתו של הכהן הגדול מקודש הקדשים, ללא פגע.
מה עשה עם ישראל במשך רוב שעות היום הקדוש הזה, בזמן שבית המקדש היה קיים?
הרשו לי להציע הצעה, שיש לה גם השלכה מעשית על סדר היום שלנו.
יום הכיפורים היה יום טוב לעם ישראל. כמאמר חז"ל במשנה: "אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו".
כלי הלבן הפשוטים, שגם היום אנו נוהגים בהם (כרמז לחמשת העינויים), רמזו לעיסוק בעניינים החברתיים, מתוך מגמה "שלא לבייש את מי שאין לו". העם נקרא לשים את המצוות של בן אדם לחברו במרכז העיסוק הרוחני של היום הקדוש. היום הטוב לא בא לידי ביטוי בדרך של 'אין שמחה אלא בבשר ויין' (עיינו פסחים קט ע"א), אלא ביום של תיקון חברתי. בקשת סליחה, תיקון עוולות ופגיעה לא רק פיזית אלא גם מילולית ועקיפה, כמו למשל, מניעת התביישותו של מי שאין לו.
אם כך מורי ורבותי, נכון, יום הכיפורים הוא יום של תפילה ותחנונים בבית הכנסת. אולי כדאי שכל רב ומנהיג קהילה (והגיע הזמן לחזק את נושא רבני הקהילות) יקדיש חלק מהיום הקדוש, (בואו נתחיל בחצי שעה בין התפילות) לתיקון חברתי.
הבה נזכור ונזכיר: ללא תיקון חברתי פרטי וכללי, אין יום הכיפורים מכפר!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
