ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת רות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן
בית ישראל נוהג לקרא במגילה זו מדי חג השבועות. הקשר בין המגילה ובין החג עובר דרך דוד המלך, בנו השביעי של ישי, שנולד בשבועות, נפטר בשבועות, חי שבעים שנה וקשור בכל נימי נפשו לספירת השביעיות של ימי העומר.
מגילת רות נותנת לנו מענה לשתי שאלות נוקבות.
א. מדוע התעכבה מלכות בני יהודה עד לימי דוד המלך? והרי ההבטחה בעניין זה נתנה כבר בימי יעקב אבינו.
ב. מדוע זכו רות ובעז, שדוד המלך צאצאם, לייסד את בית המלכות של עם ישראל לדורי דורות?
דרכי הנהגתם של אלימלך (=אלי תבא מלכות) ובניו מחלון וכליון=יואש ושרף, יזכרו לדורי דורות ככישלון נורא. לרדת מהארץ בזמן מצוקה ומשבר כלכלי, לחתן את הבנים עם נסיכות זרות, להתיאש מן התורה ולהתיאש מן הגאולה פסלו אותם למלכות בפרט והטילו בספק את עתידם בכלל.
וז"ל המדרש: "ויואש ושרף אשר בעלו למואב יואש ושרף זה מחלון וכליון יואש שנתייאשו מן הגאולה, יואש שנתייאשו מדברי תורה, שרף ששרפו בניהם לעבודה זרה אשר בעלו למואב שנשאו נשים מואביות אשר בעלו למואב שהניחו ארץ ישראל ונהפכו בשדה מואב" (ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא עח, עיינו גם בבא בתרא צא ע"ב).
מי שהציל את המצב הם: מצד אחד - רות הגומלת חסד עם חמותה ודבקה באלקי ישראל, ומצד שני – בועז, גדול הדור, הפורס את חסותו על אלמנה בת גרים וחמותה האלמנה הענייה, שנאלצות לחיות ממתנות עניים.
רק מעשי חסד הם שהבטיחו לשבט יהודה את מימוש ההבטחה האלקית. כמבואר בשירת דוד ברוח קדשו בספר תהילים:
"חַסְדֵי יְקֹוָק עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי: כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם: כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי" ( פ"ט ב-ד).
בשבוע שעבר (פר' נשא) הזכרנו את העיר שעריים (בית קייפא) המקראית, שכנראה חוזקה ובוצרה על ידי דוד, גם כדי לשמור על הדרך לירושלים וגם כדי להנציח את הנצחון הגדול על גולית והפלישתים.
בעיר נמצא אוסטרקון (חרס ועליו כתב) מימי דוד המלך ועליו הדברים הבאים:
אל תעש: ועבד א[ת]...
שפט עבד ואלמנ(ה) שפט ית[ם]
וגר רב עלל רב דל ו
אלמנ(ה) נקם *יבד (=ביד) מלך.
אבינ ועבד שכ גר תמ[כ (ע"פ קריאתו של פרו' גרשון גליל)
גם אם איננו מבינים את הכתובת החסרה במלואה, ברור שהיא עוסקת בהגנה על החלקים החלשים של כל חברה בכל זמן ובכל מקום, עבד, אלמנה, יתום וגר בידי המלך והשלטון.
כמה מרגש לזכות ולגלות עיר עתיקה, המחייה מחדש את ימי דוד ולגלות בה ממצא המוכיח את השפעת מעשי החסד של רות ובועז על צאצאיהם. דוד מלך ישראל, צאצאה של רות, מי ש"ריווה להקב"ה בשירות ותשבחות" (זהר חדש, רות. פסיקתא זוטרתא רות פרק א' סימן ד), הפך את מעשי החסד של המגילה לחוק המדינה ובנה את הארץ על יסודות אלה.
מי יתן ונזכה גם אנו לבנות בימינו את מדינת ישראל,
על בסיס החסד שהניח דוד בן ישי, מייסד מדינת ישראל הראשונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
