ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעקבות האזכור של סוכת דוד, עולה השאלה, היכן היה בונה דוד המלך את סוכתו, כיצד הייתה נראית וכדומה. יש להרחיב את השאלה, ולתהות כיצד לא נזכרת סוכה אצל שלמה והמלכים אשר אחריו. האזכור היחיד על שלמה המלך מופיע בדברי הימים (ב' ח, יג), שם מסופר על הקורבנות שהועלו בשלושת הרגלים. רק בכתובים, בעזרא (ג, ד) ובנחמיה (פרק ח'), נזכר לראשונה שבני ישראל השבים מן הגולה, בראשית בניין בית שני, חגגו את חג הסוכות בישיבה בסוכות.
יתרה מזו. בנחמיה (פרק ח') מתוארת ההפתעה שהייתה לעם, ביום השני של חודש תשרי, כאשר עזרא הסופר קרא לפניהם את התורה: "וימצאו כתוב בתורה, אשר ציווה ה' ביד משה, אשר ישבו בני ישראל בסוכות בחג, בחדש השביעי". ובהמשך: "ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות, וישבו בסוכות, כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל, עד היום ההוא. ותהי שמחה גדולה מאד". פשט הכתובים מצביע על כך שאכן בעת בית שני נתחדשה המצווה, ומאז בנו ישראל סוכות בחג וישבו בהן.
חכמים עמדו על הקושי שבדבר. במסכת ערכין (לב, ב) מביאה הגמרא את הפסוק בנחמיה, ותמהה על כך: אפשר בא דוד ולא עשו סוכות, עד שבא עזרא? ותשובת הגמרא: "אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע. מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקידשו בתי ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא - מנו שמיטין ויובלות וקידשו בתי ערי חומה".
תירוצם של רבותינו איננו מונע מאיתנו לבאר בהסבר נוסף.
איחוד מנהגים
אנו מוצאים שקיום התורה בזמן בית ראשון היה שונה מאוד הלכה למעשה מקיום התורה ומצוותיה בתקופת אנשי כנסת הגדולה והלאה. עדות לכך יש בדברי רב האי גאון, בעניין תקיעת שופר (הובאו דבריו ברא"ש על מסכת ר"ה, פרק ד' סימן י', ובר"ן דף י', א' מדפי הרי"ף).
לדברי רב האי גאון, היו מנהגים רבים בתקיעת שופר בראש השנה, ולא היו מחלוקות בדבר, מפני שכל אחד פירש כדרכו את הפסוק "יום תרועה", "וחכמים של הללו מודים הם כי שברים, תרועה הם, וחכמים של הללו מודים כי יבבות תרועה הם". מדבריו אנו למדים שלתורה שבכתב היו כמה פירושים, וחכמי הדורות ידעו לכוון את הפירוש לפי אמיתה של תורה המסורה לחכמים (כמובן שאין מדובר בפרשנות חופשית, אלא במסורות רחבות אשר נמסרו על ידי משה רבנו, וכל שבט או ציבור קיבל על עצמו נתיב מיוחד בתוך האורח הרחב שנמסר מסיני).
אנשי כנסת הגדולה, ובעקבותיהם חכמי ישראל בדורות התנאים, ואף האמוראים, צמצמו את דרך קיום המצוות כדי שכל ישראל יקיימו אותן באופן דומה. ניתן לומר שאף מצוות סוכה בדורות קדמונים נתקיימה באופנים שונים.
אף התנאים נחלקו מה היו הסוכות שבהן ישבו ישראל בצאתם ממצרים: "דתניא, 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל', ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר: סוכות ממש" (סוכה יא, ב).
הטור והשו"ע (סימן תרכ"ה) אף מזכירים בהלכותיהם שהסוכות כיום הן זכר לענני הכבוד. אם כן, אולי בתקופת יהושע בן נון ומלכי יהודה וישראל קיימו את מצוות הסוכות באופן אחר ממה שאנו רגילים. ייתכן שעשו כעין "ענני כבוד", ובהם היו יושבים, וזו הייתה המצווה כמאמרה.
הזכרנו לעיל שאנשי כנסת הגדולה צמצמו את הדרך המעשית לקיום המצוות. רמז לדבר ניתן לראות בדבריהם במשנה הראשונה של מסכת אבות: "עשו סייג לתורה". כלומר: הוראה לצמצם את קיום התורה, ולא להשאירה ברחבות שהייתה, "רחבה מצוותך מאד". במאמרו 'למהלך האידיאות בישראל' (אורות עמ' ק"ו) מלמדנו מרן הרב קוק זצ"ל שזו למעשה הייתה סיבת הנפילה, מאותו גובה שהיו בו ישראל בזמן שלמה המלך. מפני שרק הרוח הכללית התרוממה, אולם המוסר הפרטי לא הגיע למעלה עליונה, "ותכנית החיים של היחידים לא התאימה אל ההרמוניה העליונה".
כלומר, עולם המצוות לא היה עשיר בפרטים מודרכים ומסודרים, כפי שנתקן מאוחר יותר בידי אנשי כנסת הגדולה. היו פירושים רבים לתורה שבכתב, וכל קבוצה החליטה על דרכה, ומתוך כך לא הייתה הדרכה ברורה לכל פרט. דבר זה גרם לירידה הגדולה, עד לחורבן בית ראשון.
אנשי כנסת הגדולה זיהו את סיבת הנפילה, ונקטו בדרך של "חכם עדיף מנביא". הנביאים, בתקופת בית ראשון, לא הדריכו בדרך של ירידה לפרטים. באו החכמים וצמצמו את הדרכים המעשיות לפירוש תורה שבכתב, עשו סייג לתורה, ובכך נתנו מסגרת מסודרת של קיום מצוות. אפשר שגם מצוות סוכה, כאמור, בדורות קודמים נתקיימה באופנים שונים, ומזמן עזרא ונחמיה, תקופת אנשי כנסת הגדולה, ניתנה למצוות סוכה דרך מעשית ואחידה - לבנות ממש סוכות ולשבת בהן.
מתוך כך ההתרגשות הגדולה של ישראל בקריאת דברי התורה עם הפרשנות המצמצמת שלהם, ביום השני של חודש תשרי. וכן הביצוע המפורט, כפי שמתואר בכתובים בנחמיה, שבנו סוכות "על הגגות, ובחצרות וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים".
אנו ממשיכים את דרכם של אנשי כנסת הגדולה, ומוסיפים לדייק עוד ועוד בהלכות ובפרטיהן, מתוך שמחה שבכך מתקיימת תורה שבעל פה.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין ישראל לעמים, ומה מלמד אותנו חג הסוכות בכך
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
