ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
שאלו אותו – מניין אתה יודע?
השיב להם – בכל שנה ביום הכיפורים, בשעה שנכנס אני אל הקודש פנימה, מזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים, נכנס עימי ויצא עימי. היום נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים, נכנס עימי ולא יצא עימי. ואכן, אחר הרגל, חלה שמעון הצדיק שבעת ימים ומת.
הירושלמי מתקשה בסיפור זה, שהרי ישנו ציווי מפורש בתורה – "כל אדם לא יהיה באוהל מועד, בבואו לכפר בקודש עד צאתו", ועל כך הוסיפו חז"ל ודרשו שאפילו למלאכים אסור להיות באוהל מועד בזמן שהכהן הגדול נכנס לעבודת היום – "אפילו אותן שכתוב בהן: ודמות פניהם פני אדם". אם כן – מיהו אותו זקן שליווה את שמעון הצדיק? ענה על כך רבי אבהו – זה היה הקדוש ברוך הוא. הפני משה במקום מזדרז ומבאר, שלא ניכשל בהגשמה, חלילה – 'כבוד הקב"ה בעצמו נראה לו'.
במדרש רבה (ויקרא כא, יב) מוסיף על כך רבי אבהו נקודה נוספת – הרי כתוב 'וכל אדם לא יהיה', אם כן גם לכהן הגדול שהוא אדם אסור היה להיות בקודש? ועונה על פי דברי רבי פנחס – בשעת הכניסה לקודש הקודשים, הכהן הגדול לא היה אדם, אלא היו פניו בוערות כלפידים עליו, וכדכתוב – "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבקות הוא". (ואכן מצינו שפנחס שהיה כהן גדול, נקרא בתנ"ך מלאך – מלאך ה' מן הבוכים, שופטים ב. ובסוף – פנחס הוא אליהו, אשר התעלה ברכב וסוסי אש להיות מלאך).
התבוננות בדברי רבי אבהו מעלה לכאורה סתירה בין שתי הנקודות – אם למלאכים אסור להיכנס עם הכהן הגדול אל הקודש, מה מועילה האמירה שהכהן הגדול הוא מלאך? הרי גם למלאכים אסור להיכנס?
נראה שעומק נוסף יש בדבר, עומק השופך אור מיוחד על עבודתנו ביום כיפורים. באמת, כל אדם הוא מלאך. מלאך הוא ישות רוחנית. בקרבו של כל אדם מצויה נשמתו, הנשמה היא רוחנית, והיא כביכול מלאך.
אולם, כפי שנאמר בחז"ל ובספרים רבים - המלאך המצוי בקרבו של כל אדם מישראל, הוא גבוה ופנימי מכל המלאכים. (ככתוב – 'כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל ק-ל, שלעתיד לבוא המלאכים ישאלו את ישראל, מה מתרחש בפנים אצל הקב"ה מאחורי הפרגוד, כי ישראל פנימיים יותר). הנשמה היא חלק אלו-ק ממעל. היהודי בנשמתו קשור ישירות לקב"ה, ואינו זקוק לתיווך המלאכים והשרים.
אומר רבי אבהו – בשעה שהכהן הגדול נכנס לפני ולפנים, לא גוף האדם הוא שנכנס, אלא נשמתו האלוקית. נכנס מלאך, ובעצם – נכנס, כביכול, כבוד הקב"ה בכבודו ובעצמו, החלק אלו-ק ממעל. הזקן המלווה את שמעון הצדיק, זוהי נשמתו המלמדת אותו בדבר ה' את אשר יארע עימו בשנה הבאה.
כידוע, הכהן הגדול לא נכנס בשם עצמו לקודש הקודשים, כי אם נכנס בשם כלל ישראל. ביום כיפור, כולנו צמים ומשילים מעלינו את הגוף הגשמי. ביום כיפור, אנו נכנסים לקודש הקודשים הפנימי שלנו, ומגלים ששם מצויה נשמתנו האלוקית, העורגת ונכספת כל כולה לאלוקים. נשמה זו כלל לא רוצה לחטוא, וממילא אנו משילים מעלינו את מעמסת החטא, ושבים לאבינו שבשמיים.
ויהי רצון שנחתם כולנו לחיים טובים ארוכים ולשלום, ונזכה לחזות במהרה בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, ולשון של זהורית ילבין, לטהר כתמים ולהסיר אשמים, עד אשר נחזה בהתגלות השלימה של השכינה בציון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
