ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אמנם מעולם אף רודן לא הכריח אותי להיות הכפיל שלו, אך בפועל הייתי כפיל.
מידי פעם, היו ניגשים אלי אנשים ומדברים איתי כאילו אני זה הוא. לעיתים, הם היו מבררים ליתר ביטחון שאני זה הוא, ולעיתים הם פשוט התחילו לדבר איתי על עניין שתכננו לדבר איתו, עד שקטעתי אותם והבהרתי להם שהם טועים בכתובת.
הכרתי את המקביל שלי, וכנראה היה בינינו דמיון משמעותי. בהמשך, כנראה הפסקנו להיות כה דומים, והתופעה נעלמה.
פעם שאלתי אותו, אם יצא לו להיתקל באנשים שרצו לדבר איתי והתבלבלו ופנו אליו, אך הוא לא נתקל בתופעה. האמת היא שזה לא היה נעים לגלות שהכפיל שלך הרבה יותר מבוקש ממך...
____________
אמנם, התופעה שתיארתי קרתה רק לאנשים מעטים, אך יש תופעה דומה הפוקדת כמעט את כולם – בעיית הנוער המתבגר. כשהילדים מתבגרים הם מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן.
מחד, הם אמורים להמשיך את בית הוריהם, כפי שחונכו וכפי שכוח חזק המצוי בפנימיותו של האדם תובע ממנו.
מאידך, נשמתם זועקת להם – אל תהפוך לכפיל של הוריך. מצא את דרכך המיוחדת בעולם. אתה חידוש גדול, שמעולם לא היה בעולם כמוהו, ועליך להביאו לידי ביטוי.
כיצד אמורים לנהוג ההורים והמחנכים מול תופעה זו?
________________
הראשון בישראל שנתקל בתופעה זו היה המתבגר הראשון בישראל, הלא הוא... יצחק אבינו (כמובן, לפי שגב רום מעלתו). בתחילת ימיו הוא היה כפיל של אביו הן בפנים והן בעבודת ה'.
על הפסוק הפותח את פרשתנו – "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק", מספרים חז"ל (בבא מציעא פז.) "אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו... היו כל אומות העולם מרננים ואומרים, ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק, ואומרים בננו הוא... מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם, פתחו כולם ואמרו: אברהם הוליד את יצחק".
כידוע, "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות". אמור מעתה, שכפילות הפנים מעידה גם על כפילות בדעות. ובאמת, במבט ראשוני, יצחק הוא המשך של אברהם גם במעשיו ודרכיו. לכן, פותחת פרשתנו במילים - "אלה תולדות יצחק... אברהם הוליד את יצחק". בדרך כלל בתולדות האדם מפורטים מעשיו (אלה תולדות נח.. איש צדיק תמים) או ילדיו (אלה תולדות ישמעאל... בני ישמעאל). אבל אצל יצחק, למרבה הפלא, תולדותיו היא העובדה שנולד לאברהם, ללמדך שבמעשיו המשיך את אברהם. ואכן, בהמשך הפרשה מסופר שיצחק חפר את אותם בארות שחפר אברהם, וסתמום פלישתים.
אולם, כך זה רק במבט ראשוני. באמת, אין אדם שהוא כפיל. כל אדם בא לעולם להופיע את ייחודו החד פעמי. לפיכך, פניו של יצחק הפסיקו להיות כשל אברהם, כפי שממשיכה הגמרא ומספרת (בתרגום חופשי): 'עד אברהם לא הייתה זקנה. מי שרצה לדבר עם אברהם היה (מתבלבל ו)מדבר עם יצחק, ולהיפך. בא אברהם וביקש רחמים, ובאה זקנה, (ופניהם כבר לא היו דומות), שנאמר "ואברהם זקן...".
וכך גם בדעות. יצחק סלל דרך ייחודית משלו בעבודת ה'. בשורות אלו אביא נקודה אחת של שינוי. אברהם מופיע בתורה כיזם וכאיש חסד גדול. אולם, התורה לא מספרת על תפילות שהתפלל אברהם מיוזמתו. כל תפילות אברהם המסופרות בתורה הן תפילות שבאו בעקבות פניית ה' אליו.
הדוגמא הבולטת – אברהם מתפלל, שה' ירפא את אבימלך מלך גרר, אשתו ואמהותיו. אולם, תפילה זו באה בעקבות הוראה מפורשת של ה' שציווה לאבימלך – "השב אשת האיש... ויתפלל בעדך וחיה".
לעומתו, יצחק, שמופיע בתורה פחות כיזם ואיש חסד, מופיע מיד בתחילת סיפור תולדותיו כמתפלל מרצונו. "ויעתר יצחק לה'... ויעתר לו ה'". ואף פגישתו הראשונה עם רבקה מתרחשת בהמשך לתפילה אותה התפלל מיוזמתו בהר המוריה – "ויצא יצחק לשוח בשדה...", וכדברי חז"ל שכאן תיקן תפילת מנחה. לעומת אברהם שהגיע להר המוריה בעקבות צו ה', יצחק הולך למוקד התפילות מרצונו.
ועניין זה מובלט בתורה במקום נוסף. אברהם שולח את אליעזר לקחת אישה "לבני ליצחק" האישה צריכה להתאים בתכונותיה לשניים – "לבני", להיות כלתו של אברהם, איש החסד. ובנוסף – לדמותו המיוחדת של יצחק.
בפועל, אליעזר מחפש ומוצא ברבקה את אשת החסד, "שתה אדוני וכו'". כלומר, היא מתאימה לאברהם. ונשאלת השאלה – היכן נרמז שהיא מתאימה גם ליצחק?
ואולי התשובה גנוזה בעניין התפילה. אליעזר לא מחפש אישה מתאימה בארם נהריים. במקום זה, הוא פונה ביוזמתו למישור התפילה. הוא שואל מאת ה' שישלח לו אישה שתתאים לאברהם. בנקודה זו הוא מתחבר לדמותו המיוחדת של יצחק ולחידושו בעולם.
ואכן, בתחילת פרשתנו, אנו מגלים שרבקה אשת החסד היא גם בעלת תפילה גדולה, "ויעתר יצחק... לנוכח אשתו", שאף היא עמדה והתפללה.
ומכאן למדנו, שעל כל אדם להיות – בני, יצחק. בן הממשיך את מסורת אבותיו בעבודת ה', ובונה עליו את מדרגת עבודת ה' המיוחדת לו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
