ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
"וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי: וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן: וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי יְקֹוָק" (ויקרא כ"ד י-יב).
דווקא מעשהו החמור של בן המצרי מחייב אותנו להעמיק במשמעותה של הפעולה ההפוכה לפעולתו והיא הברכה.
הזכרת שם ד' מותרת אך ורק כאשר אדם אומר ברכה ואז הוא חייב להזכיר שם ומלכות. נשאלת השאלה מדוע מברכים? היה יותר מתאים להודות!
נביא עוד מקרה של הזכרת שם והוא המקרה המיוחד של שימוש ב"שם המפורש". חז"ל במקום ובעקבותיהם רש"י קשרו את בן המצרי עם המצרי שמשה רבנו הרגו במצרים על ידי שימוש ב"שם" "הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר" (שמות ב' יד).
כדי לענות על כך נצטט את הברייתא המפורסמת ממסכת ברכות:
"תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל י-ה ד' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו. וקמשמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך" (דף ז ע"א).
נשאלת השאלה, מדוע רבי ישמעאל מדגיש "פעם אחת נכנסתי" והרי ככהן גדול היה נכנס להקטיר קטורת בכל יום כיפור? כמו כן, צריך ביאור לפשר בקשתו של רבנו של עולם "ישמעאל בני, ברכני! ".
במדרש מובא סיפור נוסף המתחיל בביטוי "פעם אחת", גם בו תופס מקום מרכזי רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול וגם בו מוזכרת האפשרות של שימוש בשם כדי לפגע בגוי רשע. וז"ל המדרש בקיצור:
"פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה ומצא כתוב "וגונב איש ומכרו" וגו' והלך וטח הבית כלו בנעלים ודבקם בכתלים ושלח אחר רבן שמעון בן גמליאל וחבריו, ואמר להם: מי שגנב איש מבני ישראל והלך ומכרו מה דינו? אמרו לו: חייב מיתה. אמר להם: אם כן אתם חייבים מיתה, קבלו על עצמכם דין שמים. אמרו לו: למה? אמר להם בשביל אחי יוסף שמכרו את יוסף דכתיב "וימכרו את יוסף", וכתיב "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים". ...אמרו לו: תן לנו זמן שלשה ימים עד שנדע אם גזרה זו באה מן השמים נקבל עלינו דין שמים. נתן להם זמן שלשה ימים ונתקבצו הללו הרוגי מלכות. ואלה הן: רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בן אלישע כהן גדול, ..., וקטן שבכולם היה ר' ישמעאל כהן גדול. אמר להם: אם דעתכם שתחלקו עמי בעוון שאזכיר השם עכשיו אעלה לרקיע ונדע, אם נגזרה גזרה זו מן השמים אנו מקבלין עלינו, ואם אינה מן השמים אני יכול לבטלה בשם" (אוצר המדרשים עמוד 444).
נציע כאן כי המדרש המובא בגמרא בברכות הוא המשכו של המדרש העוסק בעשרת הרוגי מלכות.
רבי ישמעאל נדרש על ידי הקב"ה לקבל על עצמו את הדין ולהודיע שהוא מוכן להיות כלי שרת של הקב"ה, גם אם מדובר בגזירה נוראה. כשהקב"ה אומר לר' ישמעאל לברך אותו הוא מבקש ממנו שיקבל על עצמו את הגזירה. אם אתה מאמין, קבל את זה. זו המשמעות של 'ברוך אתה ה''. להגיד את המלים האלה פירושם לומר שאני מאמין, לטוב ולרע. משמעותה של הברכה היא אינני אוכל כדי לאכול, אלא אני אוכל כדי שאוכל לעבוד את בוראי וממילא לקבל על עצמי את כל החלטותיו.
דווקא בשבוע שבו 'ערמה גדולה של נעליים' יכולה, ח"ו, לגרום להרהורי שאלה,
נצטרף לברכתו של רבי ישמעאל כהן גדול ונתפלל:
"יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך
ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
