ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
איש איש עוסק בסיפור לפי רמתו. הילדים הקטנים שומעים בפה פעור על 'רבי שמעון המסתתר במערה יחד עם בנו', ומתפעלים מנס החרוב והמעיין. חכמי הנסתר מוצאים בסיפור רמזים עלומים להתגלות חכמת הסוד, וכל מי שלהט של גאולה וניצוץ מלוחמי בר כוכבא בוער בלבבו רואה ברשב"י סמל ומופת לקנאי גדול ואמיתי.
כתבתי בעבר בבמה זו על הסיפור כמבטא את השתלשלות גילוי תורת הנסתר בעולם. ברצוני לעמוד כאן על חלק נוסף מהסיפור. רבי שמעון ובנו מסתתרים במערה, ואוכלים חרובים. החרוב מצמיח פירות לאחר שבעים שנה. סוד בגימטריא שבעים. לומדים הם את תורת הסוד, ותורה זו היא שתקיים את ישראל בהיותו במערת הגלות.
ממשיך הסיפור (בתרגום חופשי) - לאחר 12 שנים במערה, בא אליהו ועמד על פתח המערה. אמר – מי יודיע לבר יוחאי שמת הקיסר ובטלו גזירותיו? יצאו רשב"י ובנו מהמערה. ראו אנשים שחורשים וזורעים. אמר – מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה? כל מקום שנותנים עיניהן, מיד נשרף! יצאה בת קול ואמרה להם – להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם!
חזרו. ישבו במערה עוד – 12 חודשים. יצאה בת קול ואמרה – צאו ממערכתכם! יצאו. (רבי אלעזר המשיך להסתכל בקפדנות על החורשים והזורעים, אך-) כל מקום שהיה מכה רבי אלעזר, היה רבי שמעון מרפא אותו. אמר רשב"י לבנו – בני, די לעולם אני ואתה!
רשב"י ובנו יוצאים מהמערה לעולם בשני סיבובים. התבוננות מעמיקה בסיבוב הראשון מעלה, שאליהו לא אמר במפורש לרבי שמעון שהגיע הזמן לצאת. אליהו דיבר בפתח המערה על כך שמת הקיסר, ורשב"י ובנו שמעו מעצמם ויצאו. ואכן, עוד לא הגיעה השעה לצאת, שהרי נוצרה התנגשות עם העולם החיצוני, והם התבקשו להיכנס שוב. אמנם, בפשטות הייתה חשיבות לניסיון היציאה הראשון, כי הכשיר את היכולת לצאת בסוף בצורה השלימה. לעומת זאת, בסיבוב השני הם הצטוו במפורש לצאת, ואכן זו הייתה השעה המתאימה.
נראה שיש כאן משל לדרך התגלות תורת הנסתר בעולם. בתחילה, בסיבוב הראשון, תורת הקבלה נראית כסותרת את החיים בעולם. המקובלים הראשונים שמים את הדגש על סיגופים ופרישה מהחיים. עדיין לא הגיע זמנה של תורת הקבלה לצאת ולהתפשט ממש. מתאימה היא רק לבודדים הפורשים מהחיים.
ובכל זאת, משהו ממנה מציץ בעולם, ועל אף שהיא חוזרת למערתה, הציבור מודע לגדלותה וקדושתה. כך הסיבוב הראשון מבשר את בוא הגאולה, כאליהו הנביא המבשר את הגאולה לפני הגעתה.
כעת, מגיע הזמן לסיבוב השני. תורת הנסתר לובשת פנים חדשות, ומלמדת כיצד סודותיה נותנים עומק גדול לחיי העולם הזה שלנו. עולם הסוד והעולם החיצוני אינם סותרים זה את זה. באה תורת החסידות, שואבת את הרעיונות הקבליים ומלבישתם בלשון פשוטה ומובנת, ומראה שהעיקר לפגוש את ה' בעולמינו שלנו, ואין העיקר סיגופים ופרישה מהחיים.
בהמשך- מגיע הרב קוק, ומתוך תורת הנסתר שואב את רעיונותיו לתחיה חומרית ורוחנית של ישראל בארצינו הקדושה.
ומכאן מתרוממים אנו לגאולה השלימה. 'בהדי פניא דמעלי שבתא' – יום שישי אחרי צהריים, מתיישבת דעתם של רשב"י ובנו, כשרואים הם עד כמה חביבים מצוות על ישראל. בסוף האלף השישי לבריאה (הדורות שלנו), לקראת הגאולה השלימה, מתברר מתוך העומק של תורת הנסתר, שישראל קשורים ומחבבים את הקדוש ברוך הוא ותורתו, דווקא באמצעות המצוות המעשיות – המפגש עם ה' בעולמינו שלנו.
וכך מתגשמת הבטחתו של ספר הזוהר – 'בזכות הספר הזה יצאו ישראל מהגלות ברחמים'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
