ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מספרים על הרב הראשי לישראל מרן הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, שבזמן מלחמת העולם השנייה כאשר הגרמנים התקרבו לארץ ישראל בקיץ תש"ב, הוא אמר שאין לפחד, כי מקובלים אנו שלא יהיה עוד חורבן שלישי. והרב הרשל (צבי) שכטר מספר בספרו (בעקבי הצאן, עמ' רטו) שבזמן מלחמת השחרור רצה הגרי"ז סולוביצ'יק ז"ל לעזוב את ירושלים ולעבור לשוויץ. ובא אליו הרב הרצוג והתווכח אתו שלא יעזוב את הארץ שאין לפחד מפני המלחמה, וטען שקבלה בידינו שלא יהיה עוד חורבן שלישי בארץ. הגרי"ז ענה לו שיש בידו קבלה מאביו שכאשר יורים צריכים לברוח. נראה שכוונתו הייתה שאמנם קבלה בידינו שלא יהיה חורבן, אבל אין בכלל זה שלא יֵהרגו יחידים ועל כן רצה לברוח.
מקור לקבלה זו נמצא בדברי הרמב"ן בספר הגאולה (מהדורת הרב שעוואל, עמ' רסז-רעה), שם הוא אומר ששתי התוכחות שנאמרו בתורה בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא מכוונות כנגד שני החורבנות ושתי הגאולות, וכך מוכח היטב בפסוקים. בפרשת בחוקותי נאמר: "להפרכם את בריתי" (ויקרא כו, טו) והזכיר בה במות וחמנים וגילולים כי היו עובדי עבודה זרה והעונשים עליהם הוא בואן של חרב וגלות, ונאמר: "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה" (שם לד), והיו שנות הגלות כשנים שבטלו השמיטה. ובגאולה זו אינו מבטיח אלא שיזכור ברית אבות, ולא מזכיר שיאסוף את הנדחים ואכן לא שבו כל השבטים מהגולה אלא רק שבטי יהודה ובנימין. הרי שמוכח שהתורה דיברה בתוכחה זו על חורבן הבית הראשון והגאולה ממנו. בתוכחה בפרשת כי תבוא נרמז על הגלות האחרונה והגאולה ממנה. לא נאמר בה קץ זמן הגלות ולא נזכר שיעבדו עבודה זרה, אלא נאמר: "אם לא תשמע בקול ד' אלוקיך לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקותיו" (דברים כח, טו), כי חטאו רק בחלק מהחטאים ולא עבדו עבודה זרה. ובגלות נאמר: "והפיצך ד' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ" (שם, סד), וזה מה שקרה בגלות השנייה האחרונה. ונאמר בגאולה ממנה: "והיטיבך והרבך מאבותיך" (דברים ל, ה), שתהיה גאולה שלמה של כל העם. וכן נאמר שיכרית ויכלה את האויבים המגלים אותנו, שנאמר: "ונתן ד' אלהיך את כל האלות האלה על אויבך ועל שונאך אשר רדפוך" (שם ז), אויבך ושונאיך רמז לשתי האומות אשר ירדפו אחרינו (עֵשו וישמעאל). הווה אומר, בתורה נכתב על שני חורבנות, והגאולה מחורבן השני היא הגאולה השלמה שאין אחריה עוד חורבן.
ומנין שכעת התחילה הגאולה האחרונה? זה מפורש בגמרא במסכת סנהדרין (צח, א): "אמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: 'ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא' (יחזקאל לו, ח)". ומפרש רש"י: "'מגולה מזה' - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר". אכן זה קרה. מאז החל עם ישראל לשוב לארץ ישראל והוקמה מדינת ישראל, הארץ נותנת פרותיה בשפע. ארץ ישראל בבניינה ולא בחורבנה, זרים לא שולטים עליה אלא היא בשליטת עם ישראל, ומובטחים אנו בהמשכה של הגאולה, עד לגאולה השלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
