ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
והנה, להפתעתו הרבה, שומע החסיד את הרבי לומד בפרשת קדושים בדרך מיוחדת, וכך למד: "ואהבת לרעך כמוך". כמוך? (תמה קולו של הרבי.) שתיקה. (ושוב נשמע קולו של הרבי) – 'כמוך'! (הרבי הבין וענה בסימן קריאה – כמוך!).
הרבי מקוצק מדויק ותמציתי היה, ואת הגיגיו העמוקים ביטא בפתגמים קצרים וחדים כתער. אולם במקרה זה, הרבי כלל לא ביאר את כוונתו, והחסיד לא הבין מאומה.
רץ החסיד לרבי צבי הירש מטומשוב, נאמן ביתו של הרבי, ושאלו לפשר העניין. ביאר לו רבי צבי הירש: הרבי התפלא – אם התורה מצווה על האדם לאהוב את רעהו כמותו, אם כך צריך האדם לאהוב את עצמו, והלא אהבה עצמית יכולה להוביל את האדם לגאווה ומידות מגונות רבות?
על כך ענה הרבי- כמוך! כמו שאתה שונא את עצמך, כך תאהב את חברך!
עפר אנו לרגלי גדולי ישראל הללו, ובכל זאת פשט הפסוקים והפרשנים בכל הדורות הורו להיפך. ויש כאן נקודה שחשוב לחדדה, כי מבלי משים אצל רבים מאיתנו היהדות נתפשת, חלילה, כמחנכת לשנאה עצמית, כאשר באמת היא מחנכת לאהבה עצמית. האהבה העצמית צריכה ליטוש וחידוד, כדי שתוביל לכיוון טוב ונכון בעבודת ה'.
על הפסוק – 'ואהבת לרעך כמוך', אמר רבי עקיבא – "זה כלל גדול בתורה". המתבונן במשנתו של רבי עקיבא (ורמז לכך הרמב"ן כאן) יגלה שמרכזיותו של הפסוק נעוצה לא רק בחובת אהבת הרע, כי אם גם בחובת האהבה העצמית.
וכך מבואר במסכת בבא מציעא (סב.) – "שניים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהם קיתון של מים. אם שותין – שניהם מתים. ואם שותה אחד מהן – מגיע לישוב (ניצל). דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד – וחי אחיך עמך, חייך קודמים לחיי חברך". ראשית – צריך האדם לדאוג לחייו שלו, ורק מתוך שהוא חי הוא יכול לדאוג לחיי חבירו.
כך זה גם באהבת הרע. התורה הקדימה באלפי שנים ולימדה את הכלל הפסיכולוגי הפשוט – רק מי שאוהב את עצמו וטוב לו עם עצמו, ליבו יכול להיות מלא אהבה לכל. תנאי בסיסי ל – 'ואהבת לרעך' הוא – 'כמוך'. קודם כל, תביט בעין טובה ובאהבה על עצמך, ואז תוכל להביט בעין טובה ולאהוב את זולתך.
כפי שהיהדות מלמדת בעניינים רבים, שהאדם הרואה פגם בזולתו, כאשר הפגם הזה קיים גם בו, "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם". כך גם באהבה – אדם שונא אחרים, כשליבו מלא שנאה לעצמו, ואוהב אחרים כשליבו מלא אהבה לעצמו.
אכן, כפי שהקשה הרבי מקוצק - אהבה עצמית כזו יכולה להיות פסולה מאד. אולם, כבר ענתה על כך התורה בחותמה את הציווי במילים – "אני ה'". האדם צריך לאהוב את עצמו, לא מכוח אהבה עצמית אנוכית ופסולה, אלא מכוח הנשמה האלוקית – חלק אלוק' ממעל, המתגלה בו. יהודי אוהב את עצמו, כי הוא אוהב את ה', וממילא הוא אוהב את ה' המתגלה בקרבו.
יהודי כזה, המלא אהבה עצמית רק מכוח אהבת ה', ממילא אוהב את רעהו כמותו, שהרי ה' המתגלה בו מתגלה גם ברעהו. כך כל חלקי הפסוק משלימים זה את זה וכרוכים זה בזה. וכפי שמבאר אור החיים הקדוש – "שבאמצעות יחוד הלבבות, מתייחד שמו יתברך, להיות שכל ישראל הם ענפי שם הוי"ה ברוך הוא, דכתיב – כי חלק ה' עמו".
"האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכול" (מרן הרב קוק זיע"א). בימי ספירת העומר, כשאנו אוחזים בשיפולי גלימתו של התנא הגדול רבי עקיבא, וכולנו תלמידיו המתקנים מעשי תלמידיו הקדומים, נאהב את ה', ומתוך כך – נאהב כל אחד את הנשמה הגדולה והמופלאה ששתל ה' בקרבנו, נשנן לעצמינו שאנו נפלאים ומתוקים וטובים, ואהבתנו זו תגרום לנו לאהוב כל יהודי כמותנו, ולראות כמה כל יהודי הוא נפלא ומתוק וטוב. שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
