ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נו. 7+ עד 3- מהמשנה, נו: +1 עד סוף המסכת)
חלק א – תדיר או עיקר היום?
| א. סוכה וזמן | רב – סוכה – זמן עיקר היום קודם | רבה בב"ח – זמן – סוכה תדיר קודם |
| ב. יום ויין | בית שמאי – יום – יין 1. היום גורם ליין 2. היום קודם ליין בזמן | בית הלל – יין – יום 1. בלי יין אין קידוש (מדרבנן) 2. תדיר ושאינו תדיר |
| דחיית התלייה בין שתי המחלוקות - | כל אמורא יסתדר עם שני התנאים, כי יש להם טעם נוסף | |
| ג. שבועות שיוצא בשבת: מצה (לחם הפנים) חמץ (שתי הלחם) | אבא שאול בברייתא – שתי הלחם – לחם הפנים עיקר היום קודם | משנתנו – לחם הפנים – שתי הלחם תדיר קודם |
| להלכה (לגבי סוכה וזמן) | רב ששת בריה דרב אידי | רב נחמן בר רב חסדא והלכתא |
חלק ב – חלוקת לחם הפנים והמוספים בשבתות רגילות
הברייתות מתארות ש –
המשמר היוצא פתח את הדלתות, תמיד של שחר, מוספין,
המשמר הנכנס – תמיד של בין הערביים, הקטרת הבזיכין,
חלוקת הלחם,
ובסוף המשמר הנכנס מגיף את הדלתות.
א. חלוקת הלחם -
- A.כמה?
ת"ק – 6-6
ר"י – 7 לנכנס (כי מגיפים הדלתות), 5 ליוצא.
והרי בסוף ממילא כל אחד יקבל בסה"כ 12, למה לא לעשות 6-6?
תשובה – עדיף ציפור ביד...
(נו: באמצע)
- B.מקום האכילה –
היוצא בדרום, הנכנס צפון (חשוב יותר),
חוץ ממשמר בילגה שנענשו ואכלו תמיד בדרום (וישבב במקומן בצפון).
על מה נענשו –
- מרים בת בילגה שיצאה לתרבות רעה (ושמעה את זה בבית, ואוי לרשע או לשכנו).
- שהיו מאחרים ומגיעים מעט, וישבב היו צריכים להחליפם.
(נו: 3+)
ב. חלוקת עורות המוספין –
רב יהודה – גם אותם חלקו בין המשמר הנכנס ליוצא.
דחייה – זה לא מוזכר בברייתא הנ"ל שהזכירה את חלוקת העבודה וחלוקת הלחם.
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
