ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אני עדיין תחת השפעת פורים, ואולי לכן אסתכן ואעז להסביר את עמדתי ביתר פירוט במאמר הזה. אני חושב שכולנו נסכים ששני האירועים המרכזיים בעולם היהודי של המאה הקודמת היו השואה והקמת מדינת ישראל. שני אירועים מכוננים אלה שינו את החברה היהודית של ימינו מקצה לקצה, ואולי אפילו לעולמים. עם זאת, חלק גדול מהיהדות האורתודוכסית מתעלם משני האירועים האלה ומתנהג כאילו לא קרו מעולם.
אין שום התייחסות אליהם בבתי הספר של זרמים אורתודוכסיים ולוח השנה שלהם מתעלם לחלוטין מהימים שמציינים אותם. מה שכן יש שם הוא הלך רוח שעורג לפנטזיה של העולם האידילי שהיה במזרח אירופה, עולם שמוצג באופן כוזב בסיפורים בדיוניים, בביוגרפיות שמציגות אנשים כקדושים ומשמיטות עובדות לא נוחות ובצילומים מפוברקים, עולם שלא היה ולא נברא.
כך נגזר על חברה שלמה של אנשים מלאי כישרונות וחיות לחיות בעבר דמיוני ולהתעלם מההווה ומהמציאות. וכאשר ראיית ההווה מושפעת מנתק חברתי ומהתכחשות להיסטוריה, אזי בהכרח גם הראייה לטווח ארוך של העתיד, שהיא חיונית לא פחות, היא מוטה ומעוותת. במוקדם או במאוחר, החברה הזאת תקלוט את המציאות, וכשזה יקרה, הכאב, הזעם והתסכול על עיוות העבר ועל הכישלונות יהיו קשים מנשוא.
המאבק הגדול של רוב היהדות האורתודוכסית במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 נגד הציונות השפיע על כל תחומי החשיבה וההתנהגות של האורתודוכסיה. עד שנת תרצ"ז, כשיהדות גרמניה כבר סבלה מהטירוף של היטלר וגרמניה כבר איימה על פולין, התנגד הזרם המרכזי של הרבנות האורתודוכסית בפולין בפומבי להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, בטענה שראשי המדינה יהיו בוודאי חילוניים, אם לא אנטי דתיים.
ההערכה הזאת הייתה נכונה, ומאחר שהשואה הייתה אז אירוע שהם לא היו מסוגלים אפילו לדמיין, הם הוסיפו להתנגד לכך שיהודים יעזבו את פולין ויתיישבו בארה"ב או בישראל. בגלל הלך הרוח הזה אז, שאלת השואה מטרידה - מבחינה תיאולוגית לפחות - את היהדות האורתודוכסית יותר מכל מגזר אחר בעולם היהודי אולי.
חלק גדול מהיהדות האורתודוכסית בוחר להתעלם מהשאלה או להמציא הסברים עלובים מאוד לאסון האדיר הזה שפקד אותנו. לדעתי, אין שום תשובה אנושית שמסבירה את האירוע עצמו, ועם זאת, אי אפשר להתעלם ממנו.
אחת ההשלכות של ההתמודדות עם השאלה הזאת היא, כמובן, ההודאה בכך שאנשים דגולים וקדושים יכולים לטעות כשהם מעריכים אירועים בהווה ובעתיד. חלק ניכר מהיהדות האורתודוכסית בוחר להציג את מנהיגיו בעבר ובהווה כקדושים שאינם יכולים לטעות ולכן איננו מסוגל להודות בכך. גישה כזאת מונעת מהעבר לסייע לנו בהבנת ההווה. עבר כוזב מסוכן כמעט כמו היעדר עבר.
ההתמודדות עם קיומה של מדינת ישראל היא נושא מרגיז אף יותר לרוב היהדות האורתודוכסית. הקמת מדינת ישראל בעיקר על ידי יהודים חילוניים שאינם שומרים תורה ומצוות ובאמצעים פוליטיים וצבאיים לא התאימה להשקפה המסורתית של היהודים על האופן שבו ישוב העם היהודי להיות ריבון בארץ ישראל.
הואיל וזה קרה בדרך "הלא נכונה" ובהנהגתם של האנשים "הלא נכונים", זעזעה הקמת המדינה את רוב האורתודוכסיה. אחד המנהיגים הגדולים והקדושים של החברה האורתודוכסית בארץ ישראל בשנות ה-50 אמר שמדינת ישראל לא תחזיק מעמד יותר מ-15 שנה. טוב, ברור שההערכה הזאת הייתה שגויה. אבל גם במקרה הזה כואב מדי להודות שהאיש טעה, ולכן הגישה של חלק ניכר מהעולם האורתודוכסי היא פשוט להתכחש לעובדות, לקיומה של מדינת ישראל, להצלחתה ולעובדה שהיא הגוף הגדול ביותר שתומך בלימוד תורה ובאורח החיים היהודי הדתי והמסורתי.
גם פה כואב מדי להודות שהתפיסה של היהדות האורתודוכסית בעניין מדינת ישראל כבר לא רלוונטית. כל זמן שחלקים גדולים באורתודוכסיה מוסיפים לחיות בעבר דמיוני ולהתכחש למציאות של ההווה, סוגיות כמו גיוס לצבא או שירות לאומי, לימודי ליבה של ידע כללי חיוני בכל בתי הספר הדתיים, הצטרפות לכוח העבודה וצמצום העוני והתפקוד הלקוי של משפחות כה רבות לעולם לא יזכו לטיפול הולם.
הפיתרונות אינם פשוטים ואינם פיתרונות שאפשר להכתיב או לקבוע בחוק, ולא משנה כמה הצעדים האלה ייראו פופולאריים. אך שינוי בהלך הרוח של החברה הזאת והתאמתו להווה חייבים להתרחש ובוודאי יתרחשו בסופו של דבר. העם היהודי תמיד היה מוכן לאתגר הזה, ואין בלבי ספק שנוכל לעמוד בו גם עכשיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
