ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אך הבסיס לרעיון הזה, כמו רבים מהאידיאלים והעקרונות של החברה המערבית המודרנית, טמון במחשבה ובמסורת היהודית. היהדות מעולם לא התייחסה להוראת התורה, לעזרה לזולת או להנהגת העם בהתאם לערכים ולאורח החיים של התורה - בקיצור, לתפקיד הרב בקהילה - כקריירה או עבודה.
כשמשה רבנו הטיל על בני לוי להיות המנהיגים הדתיים "המקצועיים" של העם, הוא הזהיר אותם שלא יחשבו שזה כבוד או סמכות אלא בעצם עבדות. זאת היתה הגישה הכללית כלפי תפקיד הרבנות לכל אורך ההיסטוריה היהודית.
למעשה, המנהג לפיו רב קהילתי מקבל שכר מכספי הציבור הופיע וקנה לו אחיזה בחיים היהודיים רק במאות ה-14 וה-15 בקהילות אשכנז באירופה. ואפילו אז רבנים רבים התאמצו מאוד להשתכר למחייתם בעבודה אחרת ולא לקבל שכר מקופת הקהילה כדי להתקיים. במובן זה הרבנות נתפסה כייעוד ולא כקריירה או משרה.
מטבע הדברים לא כל רב היה טלית שכולה אלטרואיזם, נטול כל אינטרסים אישיים. טבע האדם הוא טבע האדם, וגם רבנים אינם חסינים למכשולים שטבע האדם מעמיד בפני כל אדם. עם זאת, בדרך כלל הכבוד שחלק הציבור לתלמידי חכמים ובמיוחד לרבנים זכה להכרה ככבוד לתורה ולאו דווקא ככבוד אישי לתלמיד החכם או לרב עצמו.
אך אט אט, ברבות השנים, הרעיון של הרבנות כקריירה חלחל גם לחיים היהודיים. יש מסמכים שמעידים על כך שהחל מהמאה ה-18 וה-19 היו באירופה יהודים עשירים ש"קנו" משרות רבנות לבני משפחתם, ויש תיעוד על שושלות ששלטו ברבנות בקהילות מסוימות במשך עשרות ולעתים אפילו מאות שנים.
עם צמיחת החסידות במאות האלה, אפשר בקלות לטעון שגם תפקיד הרב החסידי הפך לקריירה שדרשה מנושא התפקיד הכשרה וייחוס. מטבע הדברים היו ועדיין יש מקרים יוצאים מן הכלל, אבל, בעיקרו של דבר, השינוי בתפיסת הרבנות מייעוד לחיים לקריירה הלך ותפס תאוצה. בקהילה היהודית באמריקה של המאה ה-20 הפכה הרבנות למקצוע גרידא כמעט שדורש הכשרה וכישורים מוגדרים, ואילו המרכיב הרוחני של המשרה הצטמצם ואפילו נעלם. באמריקה היה אפשר לראות בגלוי "רבנים" אתיאיסטים. זה אמנם נשמע מופרך, אך ברגע שהרבנות הופכת למשרה בלבד, לקריירה, קל להבין את קיומן של סתירות כאלה.
העניינים הבלתי ראויים שעולים היום בהקשר של הרבנות הראשית לישראל הם דוגמה ברורה למקום הבעייתי שאליו גישה שרואה ברבנות קריירה ושושלת, עלולה להוביל. הרב הראשי לישראל לא צריך להיות, לדעתי, האדם הכי בקי בתלמוד בארץ, על אף שהוא צריך להיות בקי בתלמוד. הוא גם לא צריך להיות הנואם הכי מחונן בארץ. אין ספק אמנם שהתפקיד דורש הבנה פוליטית, אך הוא גם לא צריך להיות פוליטיקאי.
עצמאות משיקולים זרים וחופש פעולה הם תנאים חיוניים לתפקיד. אך מעל הכול חייב המועמד לתפקיד הרב הראשי לראות את התפקיד כייעוד ולא כשיא בקריירה שלו. במסכת אבות נאמר שאסור להשתמש בתורה כקרדום לחפור בו, אסור לנצל את התורה כדי לקדם אינטרסים אישיים או להשיג רווחים כספיים.
הקרייריסט עלול יותר מכולם ליפול למלכודת המבישה הזאת. הקרייריסט מרגיש שעליו לתת דין וחשבון לבני אדם, ובני אדם אפשר לתמרן ולרמות. אדם שמרגיש שנקרא לשרת את הציבור מבין שעליו לתת דין חשבון ליושב במרומים, ולכן הוא בא עם גישה אחרת כלפי המשימות והאתגרים שעומדים בפניו.
האגדה מספרת שכאשר רבנו ישראל ליפקין מסלנט הורה לתלמידו, רבי יצחק בלאזר (פטרבורגר), לקבל עליו את תפקיד הרב בסנט פטרסבורג, אמר לו הרב בלאזר, "רבי, אני פוחד!" ועל כך השיב רבנו ישראל, "וכי את מי אשלח? אדם שאיננו פוחד?!"
הקרייריסט אינו פוחד לעולם. אדם שמרגיש שזה ייעודו תמיד חש את החיל והרעדה שחיוני שהוא יחוש כדי לראות את סוגיות שירות הציבור כפי שנכון וראוי לראותן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
