ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לא: 5- עד לב: במשנה)
א. של אשירה ועיר הנידחת
במשנה – פסול – של ישראל, כי אין לו ביטול וחייב שריפה ונחשב כ"מכתת שיעוריה".
רבא – בדיעבד כשר – של גוי, כי יש לו ביטול (ומדובר בשאר הימים שאין צורך ב"לכם", או ביום הראשון, וקנה מהגוי על מנת להחזיר, וזה לא הופך את זה לע"ז של ישראל).
ב. בעיות פיזיות בלולב
(לב. מתחת לאמצע)
- נקטם ראשו – פסול.
- סדקים שונים (ר"ן) – בודקים את העלה האמצעי –
אם נסדק במיעוט + ונראה כמחובר – כשר.
אבל –
או - נסדק במיעוט וגם נראה כשניים נפרדים (הימנק) – פסול.
או – נסדק ברוב, אפילו שנראה צמוד (נחלקה התיומת) – שתי גרסאות.
- עקום –
אחורה – כשר, קדימה – פסול, לצדדים – שתי גרסאות.
- כל העלים בצד אחד – פסול.
- נפרצו עליו (נשרו) – פסול, נפרדו (נפתחו) – כשר (ולר"י – יקשור אותם ("כפות תמרים" – כפוּת).
ג. זיהוי הלולב
A. כפות תמרים
- זה לא אשכול פירות
כי לא ניתן לקחת אחד (כי אומרים כפות) ולא כמה (כי כתוב כפת), ממילא כנראה ש"כפות" מתייחס למשהו אחר.
- צריך כפוּת, אך עם פוטנציאל להיות פתוח.
לכן זה לא:
הגזע – אמנם כפוּת, אך אין פוטנציאל להיות פתוח.
ענפים שנפתחו והתקשו – לא ניתן לקשור אותם שיהיו כפוּתים.
- ענפים רכים שנתפחו, כי "דרכיה דרכי נועם".
- A.עד איפה מודדים –
B. ציני הר הברזל – כשרים,
בתנאי שכל עלה מגיע לעלה שמעליו.
(לב: 10+)
ד. אורך הלולב
שני נושאים –
ר"י – שמואל – כולל העלים,
רבי פרנך-רי"ח – מחמיר: השדרה, לא כולל העלים.
קשה – "שיעור הדס וערבה שלושה, לולב ארבעה" – לכאורה כולל העלים.
תשובה – לבד מהעלים.
- B.אורך הלולב
שיטה א - ר"י-שמואל, ר' פרנך-רי"ח – 4 טפחים (1 מעל ההדס).
קשה ממשנתנו – "שלושה טפחים כדי לנענע בו".
תשובה – "וכדי לנענע בו".
שיטה ב – ר' טרפון – "באמה בת חמישה טפחים".
ושמואל פוסק כר' טרפון.
הבנות (מה כוונת ר' טרפון + איך יתכן ששמואל כמותו, הרי אמר 3-4 טפחים):
- צריך הדס וערבה שיהיו 5 טפחים.
דחיית רבא – אנחנו בקושי מוצאים 3 טפחים עבות...
- אלא באמת צריך ללולב 4 טפחים, אלא שמודדים את זה באמה בת חמישה טפחים -
- רב דימי – מחמיר:
הכוונה היא לחלק אמה ל5, כך שכל טפח = 1.2 טפח, ו3 זה 3.6. - רבין – מקל:
הכוונה לחלק אמה של 5 ל6, כך שכל טפח = 5/6, ו3 = 2.5.
קשה על שמואל – איך פסק כר"ט, וגם אמר שצריך 3 להדס?
תשובה – לא דק.
זה טוב לרבין (שלא דייק והחמיר) ולא טוב לרב דימי (שלא דייק והקל).

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.











