ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לא: 5- עד לב: במשנה)
א. של אשירה ועיר הנידחת
במשנה – פסול – של ישראל, כי אין לו ביטול וחייב שריפה ונחשב כ"מכתת שיעוריה".
רבא – בדיעבד כשר – של גוי, כי יש לו ביטול (ומדובר בשאר הימים שאין צורך ב"לכם", או ביום הראשון, וקנה מהגוי על מנת להחזיר, וזה לא הופך את זה לע"ז של ישראל).
ב. בעיות פיזיות בלולב
(לב. מתחת לאמצע)
- נקטם ראשו – פסול.
- סדקים שונים (ר"ן) – בודקים את העלה האמצעי –
אם נסדק במיעוט + ונראה כמחובר – כשר.
אבל –
או - נסדק במיעוט וגם נראה כשניים נפרדים (הימנק) – פסול.
או – נסדק ברוב, אפילו שנראה צמוד (נחלקה התיומת) – שתי גרסאות.
- עקום –
אחורה – כשר, קדימה – פסול, לצדדים – שתי גרסאות.
- כל העלים בצד אחד – פסול.
- נפרצו עליו (נשרו) – פסול, נפרדו (נפתחו) – כשר (ולר"י – יקשור אותם ("כפות תמרים" – כפוּת).
ג. זיהוי הלולב
A. כפות תמרים
- זה לא אשכול פירות
כי לא ניתן לקחת אחד (כי אומרים כפות) ולא כמה (כי כתוב כפת), ממילא כנראה ש"כפות" מתייחס למשהו אחר.
- צריך כפוּת, אך עם פוטנציאל להיות פתוח.
לכן זה לא:
הגזע – אמנם כפוּת, אך אין פוטנציאל להיות פתוח.
ענפים שנפתחו והתקשו – לא ניתן לקשור אותם שיהיו כפוּתים.
- ענפים רכים שנתפחו, כי "דרכיה דרכי נועם".
- A.עד איפה מודדים –
B. ציני הר הברזל – כשרים,
בתנאי שכל עלה מגיע לעלה שמעליו.
(לב: 10+)
ד. אורך הלולב
שני נושאים –
ר"י – שמואל – כולל העלים,
רבי פרנך-רי"ח – מחמיר: השדרה, לא כולל העלים.
קשה – "שיעור הדס וערבה שלושה, לולב ארבעה" – לכאורה כולל העלים.
תשובה – לבד מהעלים.
- B.אורך הלולב
שיטה א - ר"י-שמואל, ר' פרנך-רי"ח – 4 טפחים (1 מעל ההדס).
קשה ממשנתנו – "שלושה טפחים כדי לנענע בו".
תשובה – "וכדי לנענע בו".
שיטה ב – ר' טרפון – "באמה בת חמישה טפחים".
ושמואל פוסק כר' טרפון.
הבנות (מה כוונת ר' טרפון + איך יתכן ששמואל כמותו, הרי אמר 3-4 טפחים):
- צריך הדס וערבה שיהיו 5 טפחים.
דחיית רבא – אנחנו בקושי מוצאים 3 טפחים עבות...
- אלא באמת צריך ללולב 4 טפחים, אלא שמודדים את זה באמה בת חמישה טפחים -
- רב דימי – מחמיר:
הכוונה היא לחלק אמה ל5, כך שכל טפח = 1.2 טפח, ו3 זה 3.6. - רבין – מקל:
הכוונה לחלק אמה של 5 ל6, כך שכל טפח = 5/6, ו3 = 2.5.
קשה על שמואל – איך פסק כר"ט, וגם אמר שצריך 3 להדס?
תשובה – לא דק.
זה טוב לרבין (שלא דייק והחמיר) ולא טוב לרב דימי (שלא דייק והקל).
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
