ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יא. במשנה – יא: 9-)
פסול תעשה ולא מן העשוי
הקדמה -
"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים" (דברים טז)
1. צריך שיעשה את הסוכה (עיקרה – הסכך), ולא שתיעשה מעצמה, לכן אם חופר בערימת שחת – פסול.
2. צריך שעיקר העשייה יהיה זה שמכשיר אותה, ולא שתוכשר רק אחר כך, לכן למשל לא יעשה קודם את הסכך ורק אחר כך את הדפנות (נפרט לגבי זה בדף טז.).
הנושא שלנו– אם שם סכך מחובר, ואחר כך קצץ–
א. המחלוקת:
רב הונא – זו מחלוקת רב ושמואל –
שמואל – פסול, כי הנחת הסכך היא עיקר העשייה, והקציצה הכשירה רק אחר כך.
רב – כשר, כי "קציצתן זוהי עשייתן".
המקור של רב הונא שרב מכשיר –
כשם שבציצית –הכניס חוט אחד ארוך לציצית ואז פסק (חתך) – כשר ("פסיקתן זוהי עשייתן").
ב. לגבי משנתנו –במשנה כתוב שיכול לקצוץ וזה כשר,
לשמואל – צריך לנענע.
לרב –לא צריך לנענע.
ג. קשה על שמואל מדבריו בציצית –
בציצית אמר שאם הטיל חוט ארוך לשתי כנפיים – כשר.
לכאורה מדובר שהטיל וקשר[1] ואז פסק, וכשר.
תשובה– מדובר שפסק לפני שקשר,
והחידוש שלא צריך להכניס לכל כנף בפני עצמה.
(יא: 1+)
ד. קושיות על רב מברייתות –
- 1.לגבי סוכה –"תעשה ולא מן העשוי", מכאן שאם הניח סכך מחובר פסול, ומשמע שפסול גם אם אח"כ קצץ.
תשובה –אמנם קצץ אך לא לגמרי -
אז הסכך עצמו כשר, אבל לא נחשב עשייה גם לרב ולכן פסול (תוס').
- 2.תלה את הציצית ולא פסק – פסול.
לכאורה הכוונה שפסול לעולם – גם אם יפסוק.
דחייה – פסול רק עד שיפסוק.[2]
- 3.כנ"ל, רק שהפעם מפורש שפסול גם אחרי שפסק!
קשיא (אך עוד רגע הגמרא תנסה לומר שזו מחלוקת תנאים).
ה. לימא כתנאי –
אם ליקט את ענבי ההדס ביו"ט אחרי שאגד –
ר' שמעון בר יהוצדק – פסול
צירוף של 3 הנחות יסוד:
- 1.גם בלולב יש עשייה (לולב צריך אגד).
- 2.גם בלולב יש תעשה ולא מן העשוי (לומדים "מה מצינו" מסוכה).
- 3.קציצתן אינה עשייתן ולכן פסול (כמו שמואל).
רבנן – כשר.
על איזה מהנחות היסוד הם חולקים?
- 1.בהו"א– על הנחה 3, כלומר שסוברים כרב שקציצתן זוהי עשייתן.
דחייה, שניהם מסכימים לשמואל, וחולקים על אחת מההנחות האחרות:
- 2.אין דין של תעשה ולא מן העשוי (לא לומדים מסוכה).
- 3.אין "עשייה" (לולב לא צריך אגד).
אגב –
ו. המחלוקת האם לולב צריך אגד –
ר"י –צריך ("ולקחתם לכם" – "ולקחתם אגודת אזוב")
רבנן - אין חובה (לא קיבלו את הגז"ש הזו במסורת) אך יש מצווה לכתחילה מדין זה א-לי ואנוהו".
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
