ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
אחת השאלות שהסעירו את הרוחות בישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, בשנות העשרים של המאה הקודמת (שנת תר"פ ואילך), הייתה הדרישה של השלטון הבריטי כתנאי להכרה בבתי הדין היהודים, להקמת ערכאת ערעור.
המחלוקת החלה בין חכמי ירושלים וחכמי יפו, והפכה למחלוקת בין תומכי הרבנות הראשית ובראשם מיסדה הראי"ה קוק זצ"ל ומתנגדי הרבנות הראשית ובראשם הגר"ח זוננפלד זצ"ל.
נביא מדברים שכתב מי שהיה הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל, הראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל בשנת תר"פ: "אם העם דורש... אין אנו רשאים לאטום את אזנינו... ואם עדיין ימצא מי שלבו נוקפו... שאין לנו לחדש דבר שלא מצאנוהו מפורש... אף אני אשיב ואומר, שבמקום שהציבור מתקנים תקנה זו באופן כללי, וכל העומדין לדין סברו וקבלו למפרע שכל אחד מהם יכול לערער בפני בית דין לערעורים... אין שום ספק בדבר, שבית דין מצווים לכתוב כל פסקי דינם באופן ברור ומנומק כדי שתהיה עליו אפשרות הביקורת" (קובץ "הדביר", מובא גם בתחומין טו ע' 83 במאמרו של ד"ר זרח ורהפטיג).
הרב שמחה אסף הוסיף על כך והאריך בספרו: "להראות על סמך מקורות ראשונים... שבי"ד לערעורים בצורה זו או אחרת, היה קיים מאות בשנים בהרבה ארצות, וגדולי ישראל... אשרו את התקנות הנוגעות לסדרי הגשת ערעור" (תחומין שם).
במקור נוסף בגמרא במסכת סנהדרין מצינו: "כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: ...אחד אומר: נדון כאן, ואחד אומר: נלך למקום הוועד כופין אותו וילך למקום הוועד. אמר לפניו רבי אלעזר: ..., כופין אותו ודן בעירו..... ואם אמר (אחרי שדנו אותו בעירו): כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני - כותבין ונותנין לו"( לא ע"ב).
מוכח מכאן שיש אפשרות של ערעור ולכן בית הדין צריך לנמק את הפסק.
על כן, כל פסקי הדין שיוצאים מתחת ידם של דייני רשת "ארץ חמדה גזית" מנומקים ומפורסמים.
מנומקים - כדי לאפשר ערעור ולהפוך את ההליך ל"שקוף" כמה שיותר.
מפורסמים (ללא סימני זיהוי של הצדדים) - כדי לאפשר ביקורת ציבורית וכן כדי לאפשר לציבור הרחב ללמוד על העקרונות על פיהם עובדת הרשת כולה.
על פי סדרי הדין שלנו קיימת אפשרות ערעור, שלוקחת בחשבון שאיש איננו חסין מטעויות.
מערכת הערעור מוגבלת כדי למנוע סחבת ועינוי דין ומונעת ערעור אוטומטי של המפסיד כדי למנוע פגיעה שאיננה צודקת בזוכה.
נסכם את נושא ערעור על החלטות בית הדין, בציטוט מתוך תקציר סדרי הדין של רשת "ארץ חמדה גזית":
1. הצדדים רשאים להגיש בקשה לקבלת רשות ערעור על החלטת בית הדין, תוך 30 יום ממתן פסק הדין.
2. הבקשה מועברת להחלטת אב"ד שלא ישב בתיק והוא קובע אם יש מקום לדון בערעור.
3. אם התקבלה הבקשה לערעור, הרי שהערעור יתקיים בפני שלושה דיינים המכהנים כאב"ד.
4. הצדדים רשאים להחליט מראש שלא ניתן יהיה לערער על פסק הדין.
5. יש לשלם אגרה בהגשת בקשת ערעור.
הבה נתפלל שרשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה גזית",
תהווה נדבך נוסף בקיום דברי התורה: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"
ובהתממשות, ולו במשהו, של דברי הנביא: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
