ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- שלג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שיקול דעת חשוב לא פחות מאומץ הלב, ולא רציתי להסתכן ולצעוד במעלה הגבעה ואז במורדה בדרך אל בית הכנסת עם כל השלג והקרח שכיסו את הרחובות. המגפיים ושאר ציוד הליכת השלג מאוחסנים בניו יורק, ולכן לא הייתי מוכן כלל ועיקר להרפתקה של צעידה בעליות ובירידות של רחובות ירושלים עמוסי השלג והקרח.
וכאילו כדי לסבך את המצב עוד יותר, נפל ענף עץ גדול מכובד השלג ממש מול השער של ביתנו. כך, גם בלי השלג, היציאה מהבית הפכה למעין מסלול מכשולים. ובמצבי הנוכחי בחיים, אני תמיד מעדיף מסלולים נוחים ונטולי מכשולים.
וכך קרה שהרב וויין הגדול נשאר בבית, אסיר של איתני הטבע שעליהם אין לו שום שליטה. הדבר הזה עורר בי תחושה מטרידה של תסכול פנימי. זה היה תסכול חסר מטרה, מפני שבדרך כלל התסכול שלנו מופנה כלפי אדם מסוים, אך כאן לא היה לי על מי לפרוק את הכעס, ותסכול שאין לו מטרה הוא סוג התסכול הגרוע ביותר.
כולנו מכירים את התסכולים השגרתיים והבלתי פוסקים שאנחנו נתקלים בהם בחיים. התורים בסניפי הדואר ובבנקים תמיד ארוכים ומתקדמים לאט. ההתעסקות עם משרדי ממשלה בכל ארץ בעולם היא תמיד עניין לא נעים ולא פשוט, וישראל, "לשמחתנו", היא חלק ממשפחת האומות בעניין זה. עם זאת, אלה תסכולים שוליים וצפויים בעולם המודרני ועתיר התסכולים שלנו. טלפונים ניידים שכל הזמן מנתקים שיחות, מחשבים שמסרבים בעקשנותם לציית לפקודות, מכוניות שלא מוכנות לפעול בדיוק כשזקוקים להן יותר מכול, בתי ספר שלא תמיד מבינים את הצרכים של הילדים שלנו או את האישיות שלהם - כל אלה רק חלק מהתסכולים שאנחנו חווים בכל פן של החיים המודרניים. אך לכל התסכולים האלה יש מטרה שעליה אפשר לפרוק את כל האשמה והזעם.
אך את מי אפשר להאשים על מערום שלג בן 30 ס"מ בארץ שהאקלים שלה הוא מדברי ביסודו? אנחנו מייחסים את שינוי האקלים להתחממות העולם וכו', אך אלה הסברים קלושים לתופעות חריגות, ולפרוק את התסכול על החזאי זה כמו לירות בשליח במקום להתמודד עם הבשורה שהוא נושא.
אפשר לומר רק שהתסכול שלנו בכל הנוגע למזג האוויר נובע מכך שאנחנו מבינים עד כמה אנחנו באמת זעירים מול כוחות הטבע והשמים, דבר שאמור לעורר בנו תחושה עזה של ענווה במקום תסכול חסר תוחלת.
אחרי שהרהרתי בעניין עוד קצת, אחסנתי במוחי את הדרשה המזהירה שתכננתי לשאת בבית הכנסת בשבת שחלפה. אני מצטער שלא יכולתי ללמד את שיעורי התורה בבית הכנסת, אבל מצאתי נחמה בעובדה שהצלחתי להקדיש כמה שעות ללימוד רציני של ספר שהציג תובנות מעניינות בנושאים מהתלמוד פרי עטו של תלמיד חכם גדול והצלחתי להירגע בשבת באופן שאני לא מצליח לעשות בדרך כלל.
ואף שהרגשה מטרידה של תסכול מעורפל הוסיפה ללוות אותי מפני שסטיתי מהשגרה הקבועה שלי, הצלחתי איכשהו לעדן את התסכול הזה רוב היום הקדוש, אך התסכול שב ותקף אותי בעוצמה מחודשת אחרי צאת השבת, ולכן כתבתי את המאמר הזה.
הווידוי טוב לנשמה, והכתיבה מספקת לי קתרזיס. ולכן, באופן מוזר, הכתיבה על התסכולים שלי מקלה במשהו את תחושת התסכול עצמה. אני כבר מצפה לכך שהשלג יימס סוף סוף, שענפי העצים שנפלו יפונו וכולנו נשוב לתסכולים הקטנים והרגילים של חיים השגרה במהרה.
אני מקווה שהמאמר הזה ירגיע גם את העצבים שלכם, ולא משנה אילו תסכולים אתם חווים כרגע. חז"ל לימדו אותנו שצרת רבים חצי נחמה. יש מידת נחמה בכך שהצרות שלנו הן גם הצרות של כולם. הלוואי שנמצא נחמה גם על התסכולים שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
