ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מדוע מחלוקת שהיא לשם שמיים "סופה להתקיים"? לכאורה, מוטב היה לומר: "סופה להיפתר"! ר' עובדיה מברטנורא אכן טען שזו כוונת המשנה. לדעתו, בביטוי "סופה להתקיים" הכוונה היא שתכלית המחלוקת תתקיים, כלומר: שתתברר האמת, ויתגלה איזו דעה צודקת ואיזו דעה שגויה. אך דומה שאין זה פשט המשנה.
פרופ' ע"צ מלמד פירש שכוונת המשנה לומר שכל חבורה שנתחברה לשם שמיים סופה להתקיים (מחלוקת = מחלקה, קבוצה), כעין המשנה "כל כנסייה שהיא לשם שמיים סופה להתקיים" (אבות פרק ד' משנה י"א). וכן פירש גם רב נתן אב הישיבה בפירושו למשנה. אך גם זה אינו הפירוש המקובל.
רבי שמואל די אוזידא, מתלמידי האר"י, הציע בספרו 'מדרש שמואל' הסבר אחר למשנה (בשם ספר 'לב אבות'). לדבריו, אין דרך לברר את האמת בלי מחלוקת. אחד מלקחי מלחמת יום הכיפורים היה להקים במערכת המודיעין גוף שתפקידו להגיש בכל שנה הערכת מודיעין הפוכה לזו הרשמית, מעין 'איפכא מסתברא'. צה"ל גילה שכאשר יש קונצנזוס ואין ויכוח - הטעות מצויה. רק הוויכוח מוציא את האמת לאור. ה'מדרש שמואל' הסביר את המשנה כך: אנו מזכירים במשניות את כל הדעות החולקות, אף שההלכה נפסקה רק כאחת מהן. זאת משום שגם הקבוצה שדעתה נדחתה תרמה לבירור האמת, על ידי הוויכוח לשם שמיים. תפישה דומה עולה מהסיפור על ריש לקיש ובר-פלוגתתו רבי יוחנן (בבא מציעא פד).
אפשר להציע גם פירוש נוסף למשנה: מחלוקת לשם שמיים סופה להתקיים - כי בדרך כלל העמדה הסופית אינה מכריעה באופן חד-צדדי לכיוון זה או זה. אם שתי הדעות החולקות הן לשם שמיים, בדרך כלל יש בכל אחת מהן גרעין של אמת, והמסקנה הסופית צריכה להתחשב בשתיהן.
ללמוד מהלל ושמאי
שנים רבות אני מלמד על מחלוקות לשם שמיים, על החשיבות של סובלנות, פלורליזם וויכוח מַפְרה. ותמיד לבי נוקפני: קל לדבר, קשה לעשות. קל לנו לדבר בשבחם של בית הלל ובית שמאי; קשה מאוד לתרגם את זה למציאות שלנו. הרי חז"ל לימדונו: "לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי" (יבמות פרק א' משנה ד'). אך אצלנו - לא יעלה על הדעת שבחור מהר המור יֵצא עם בחורה ממדרשת ברוריה.
גם אני מן האשמים במצב הזה. יש בינינו צדיקים אמיתיים, הקוראים להדגיש את המאחד ולא את המפריד. אני חושב שעומדת בפנינו משימה קשה עוד יותר: להדגיש את התועלת שיש גם במה שמפריד בינינו. קל מאוד לישא מבטנו למרחוק ולומר שהמחלוקת בין ריה"ל לבין הרמב"ם היא לשם שמיים, כאשר בשני הצדדים יש הרבה אמת. קשה הרבה יותר להודות שכך המצב גם בנוגע למחלוקות הפנימיות שלנו היום.
לכבוד פרשת קורח, אני רוצה להודות שלמדתי הרבה מבעלי המחלוקת שלי בתוך הציבור הדתי-לאומי, שיש הקוראים להם חרד"לים והם מעדיפים להיקרא תורניים. כשאני מתבונן בעומק נפשי אני יודע, שלולא המחלוקת עימם היתה נפגעת עבודת ה' שלי.
אני מאמין בחברה מעורבת צנועה. אך לולא קריאת התיגר המתמדת של בעלי מחלוקתי, אולי לא הייתי נותן דעתי על כך שלפעמים טוב וראוי ונכון גם להפריד בין המינים. אני מאמין בפתיחות כלפי העולם החיצוני וכלפי תרבות העמים. אך לולא הטיעונים המנומקים שלהם כנגד התרבות הזו, אולי לא הייתי נזהר מספיק מן החלקים הירודים והמקולקלים שבה, ואולי לא הייתי יודע לסנן אותם ולדחותם. יש לי אהדה גדולה לציונות הדתית הקלאסית. אך לולא הביקורת המתמידה שבני פלוגתתי מעבירים על המודל הרוחני הזה, אולי הייתי מדחיק את חסרונותיו הלא-מעטים.
הנצי"ב, בהקדמתו לספר בראשית, גינה בתוקף חלק מהצדיקים של ימי בית שני: "מפני שנאת חינם שבליבם חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס". גם אנחנו - משני צידי
המחלוקת - לוקים במחלה הרוחנית הזאת. למה לדבר בלשון רבים? גם אני לוקה בפגם הזה. הלוואי שנזכה, הלוואי שאזכה, להיגמל ממנו.
מתוך העיתון בשבע
הרב חיים נבון
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד אקולוגיה ויהדות- היחס הנכון לשמירה על איכות הסביבה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
