ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
והנה, עבר במקום יהודי עשיר שברשותו אתרוג. ביקשוהו הממתינים למכור להם את האתרוג, או לחילופין לחוג עימם את החג, אך העשיר סירב בטענה שיש לו כסף רב, וברצונו לחוג את החג עם בני משפחתו ואתרוגו.
התחננו הממתינים, שיעתר לבקשתם, כדי שלצדיק מברדיטשב, סנגורם של ישראל, יהיה אתרוג בחג, ויפעל ישועות לכלל ישראל, אך העשיר סירב בתוקף. לאחר תחנונים רבים, הסכים העשיר לבקשה, ובתנאי שהצדיק יבטיח לו שיזכה לעולם הבא.
פנתה החבורה למעונו של הצדיק, ורבי לוי יצחק שמח מאד למראה האתרוג. גילו לו השליחים, על ההבטחה המיוחדת שהבטיחו לעשיר, ופניו לבשו עננה.
כשיצאו בני החבורה ממעונו, שלח בחשאי שליחים שיצוו את כל בני העיר, לבל יהינו לארח את העשיר בסוכתם, ובמקום זה – יציעו לו להתארח בביתם.
הגיע ליל התקדש חג. העשיר חזר למלון, ששכרה לו קהילת ברדיטשב, וביקש להיכנס לסוכה. אך בעל המלון אסר זאת עליו בתוקף, והציע לו לסעוד את סעודת החג בחדרו. העשיר ניסה להתווכח ולטעון, שחיוב גמור מהתורה לאכול בסוכה, אך ללא הועיל. בצר לו, פנה העשיר לסוכות הסמוכות, אך בכולם נענה בתשובה דומה – בני הקהילה ישמחו לארחו בבית אך לא בסוכה.
לבסוף, בחוסר ברירה, פנה לביתו של הצדיק, אך רבי לוי יצחק הסכים להכניסו לסוכה רק בתנאי... שיוותר על ההבטחה לעולם הבא.
בהקרבה גדולה, החליט העשיר לוותר על העולם הבא, ובלבד שיזכה לקיים את מצוות ה' ולשבת בסוכה. כששמע הצדיק את החלטתו, הכניסו במאור פנים לסוכה ואמר – כעת אני מבטיח לך שתהיה במחיצתי בעולם הבא, אך רציתי שתזכה לכך בזכות ולא בחסד.
סיפור זה הוא משל לעבודת הנפש של חג הסוכות. בסוכות אנו מאחדים שתי תכונות נפש הפוכות. מחד – אנו יושבים בסוכה, דירת עראי. ישיבה זו מובילה את האדם לתחושת ביטול לה'. האדם יוצא מביתו-מבצרו ושם מבטחו בה'.
לעומת זאת – במצוות ארבעת המינים, האדם אוחז את היבול של השנה הקודמת, ועימם מתפלל ומודה לה'. אחיזה זו יש בה מהתחושה, שהנה יש לאדם רב. כך יכול האדם להתמלא בתחושת כוח.
אולם, החידוש הגדול של חג הסוכות הוא דווקא בשילוב של שני הכוחות. האדם לוקח את היבול של שנה שעברה, ועימו מודה לה' ובנוסף - מתפלל על הגשם של שנה הבאה. כך, לומד האדם, שדווקא מעמדת שיא כוחו, עליו לזכור שהכול מהבורא. חג האסיף (תחושת הכוח) הוא גם חג הסוכות (הביטול לה'). חג השמחה (זמן שיא) הוא גם חג האמונה (סוכות, צילא דמהימנותא). קל לזכור את ה' ברגע של קושי, חידוש גדול יותר הוא לזוכרו מעמדת חוזק.
מי שזוכר את ה' מעמדה כזו, זוכה לקבל שפע של גשם בחורף הבא עלינו לטובה, כי מי שיודע להפנות את כל כוחותיו לה', זוכה שכוחותיו ימשיכו.
בסיפור, העשיר רוצה לזכות להמשכיות – עולם הבא. בתחילה הוא חושב לזכות בכוחות אלו מעמדה של כוח. אך רבי לוי יצחק מוביל אותו למקום של ביטול. רק בשעה שהוא מוכן להקריב את העולם הבא למען ה', הוא זוכה בכוחות אלו בשלימות.
וכך אנו מנענעים בלולב בהלל. בתחילה ב – הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. יש לנו כוחות. אחר כך ב – 'אנא ה' הושיעה נא', תחושת הביטול ונתינת הכוחות לה'. ולאחר שנתנו את כל כוחותינו לה', אנו זוכים שוב לכוחות חדשים, ואפשר להודות – הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
