ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"אנא, יהודים טובים", פנה ואמר, "יש לנו תשעה מתפללים בבית הכנסת. אנא מכם, היכנסו והשלימו מניין, כדי שנוכל לומר חצי קדיש ולהתפלל".
"איני יכול", אמר ג'מיל, "אני ממהר לעסק חשוב ולא אוכל להיכנס לתפילה".
בנימין התלבט אם ללכת עם חברו או להיעתר ליהודי המחזר אחרי מניין. אם אתעכב בבית הכנסת, חשב לעצמו, אפסיד את העסקה הקורצת. אם ג'מיל היה נשאר עימי לא היתה בעיה, אבל אם ילך לבדו, בוודאי יקנה כל דבר ערך ואילו בעבורי תישאר רק הפסולת
"נו, בנימין, עלינו למהר", האיץ בו ג'מיל.
"נכון, אבל איך נמנע יהודים מלהתפלל במניין ולומר קדיש?!"
"עשה כרצונך", אמר ג'מיל והחל ללכת.
בנימין נשאר במקום כשהוא אומר לעצמו: מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה. אכנס לבית הכנסת בעקבות היהודי, ובקשר לעסקים - יהיה מה שיהיה.
ג'מיל מיהר לביתו של הערבי ורכש ממנו כל דבר שהיה בעל ערך ולבסוף יצא עם שלל רב.
בתום התפילה מיהר בנימין לבית הערבי. כפי שתיאר לעצמו, מצא אצלו כמה פריטים בלויים וחסרי ערך כמעט. הוא חשב לעצמו שאם כבר הגיע לכאן יקנה את הפריטים הפחותים הללו כדי שלא לשוב לביתו בידיים ריקות, וכך עשה. הוא יצא מבית הערבי עם הפריטים הללו וכשהגיע לביתו הניח אותם על שולחנו.
כר בלוי צד את עינו. "נו, איזו מציאה", גיחך לעצמו בצער, "מי שיקנה ממני את הכרית הזו צריך להיות חסר דעת..."
הוא חשב להשליך את הכר לאשפה, אבל אז עלה בדעתו שיהיה ניתן להשתמש בנוצותיו. בנימין נטל סכין והחל לחתוך את הבד. נוצות לבנות פרצו מהכר ונפלו על השולחן. לאחר שסיים להוציא את הנוצות חפן אותן בכף ידו כדי להניחן בשקית מיוחדת.
לפתע הבחין באבן בוהקת. הוא קירבה לעינו והתרשם שמדובר במרגלית. בנימין הנרגש מיהר לעבר חנותו של סוחר תכשיטים כדי שהלה יאמוד את שוויה. הסוחר הביט בה בהתפעלות, הפכה מצד לצד ולאחר כמה רגעים אמר: "אני מוכן לקנותה בחמישים זהובים".
בנימין לא התמצא במחירי אבנים טובות, אבל ידע שבכל אופן חמישים זהובים הם סכום עתק בשביל סוחר זוטר כמוהו. הוא נעתר לעסקה, נטל את חמישים הזהובים ופנה לעבר ביתו.
כאשר נכנס לביתו, קרא לאשתו וליתר בני ביתו וסיפר להם על ההשגחה העליונה שזימנה לו מרגלית בזכות שהשלים מניין במקום למהר לעסקה, והוסיף כי קיבל חמישים זהובים תמורתה.
"מה?!", קראה אשתו, "מכרת את המרגלית תמורת חמישים זהובים בלבד?! ואולי היא שווה הרבה יותר?! הרי אינך מתמצא בתחום הזה כלל!"
"אבל מה אעשה?", אמר בנימין, "העסקה כבר בוצעה!"
"לך אל הסוחר", פקדה אשתו, "ואמור לו כי אתה מתחרט על העסקה. אמור לו שהיית נחפז ולא הלכת למביני דבר כפי שראוי לעשות".
בנימין היה נבוך. מצד אחד ידע כי אמנם הצדק עם אשתו וכי היה נחפז מדי בעסקה, ומאידך תיאר לעצמו שהסוחר לא יהיה מוכן לשמוע את דבריו. הלה יטען ובצדק שמאוחר כעת להתחרט.
התלבטותו גברה ולבסוף החליט לסור לביתו של רבי יוסף חיים, הבן איש חי, כדי להתייעץ עימו ביודעו שכל מה שיגיד לו יהיה מקובל גם על אשתו.
הוא ניגש לרבי יוסף חיים ושטח בפניו כל מה שאירע לו מהרגע שהשלים את המניין וזיכה את המתפללים באמירת חצי קדיש ועד לאותו רגע.
הרב פתח ואמר: "לפנינו חשבון פשוט. אתה ענית חמישה אמנים של חצי קדיש. חכמינו זיכרונם לברכה אמרו ששכר אמן בעולם הזה הוא עשרה זהובים. כְּפוֹל חמישה אמנים בעשרה זהובים ותגיע בדיוק לחמישים זהובים, המחיר שקיבלת בעבור המרגלית. הנה בורא העולם שלח לך בדרך נפלאה את השכר המובטח לך בעולם הזה, אבל עליך לדעת שהשכר בעולם הבא גדול לאין ערוך".
בנימין הודה לרבי יוסף חיים וניגש לביתו לספר את דבריו. אשתו התפייסה מיד ולא חשה שום צער על החיפזון של בעלה. היא הבינה שמי שגלגל לו את העסקה משמיים כבר קבע את שוויה מימות עולם.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.













