ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הבטחה זו שבפרשת בחוקותי שונה מהבטחות אחרות בתורה. בפעמים אחרות התורה מדברת על היחיד, אם תשמע, ואספת דגנך, אני ד' רופאך וכדו'. ואולם בפרשת בחוקותי התורה מדברת על כל העם כולו, וזה שונה לחלוטין, כי אעפ"י שגם הברכות ליחיד הם נס, כי אין זה מדרך הטבע שכאשר אדם שומר מצות ד' הוא ניצל ממחלות וצרות, אלא שזה נס נסתר. כאשר ד' מסיר מחלה וממלא ימיהם של צדיקים יחידים אין זה נס גלוי, כי יקרה זה גם בקצת רשעים. אבל אם בארץ שלמה ועם שלם תמיד הגשמים יורדים בעיתם ויש שובע ושלוה ושלום ובריאות באופן שאין כמוהו בעולם, זה כבר נס גלוי. בזה רואים כי ד' עושה זאת.
על כן נאמר, וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך. וכן להפך, בקללות נאמר ונתתי שמיכם כברזל וארצכם כנחושה וחולאים רבים ונאמנים, והדבר נמשך תמיד, ולכולם, - בזה אינו מקרה הוא אלא יד ד' היא.
על כן כתוב, ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה, על מה עשה ד' ככה לארץ הזאת. כי כולם יראו כי יד ד' עשתה זאת, ויאמרו, על אשר עזבו את ברית ד' אלקי אבותם. הוי אומר, התורה מבטיחה שכאשר עם ישראל יתנהג על פי התורה והמצווה, הקב"ה ינהיג אותו בהנהגה ניסית שלא כדרך הטבע, ויברך לחמם ומימם ויסיר מחלה מקרבם שלא יצטרכו לרופא, כמו שאמר, כי אני ד' רופאך.
וכך היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה, כי אם יקרה שחטאו וחלו, לא היו הולכים לשאול ברופאים אלא היו שואלים בנביא, כפי שעשה חזקיהו בחוליו. ולעומת זה נאמר על אסא "גם בחוליו לא דרש את ד' כי ברופאים". משמע שלא היו רגילים לשאול ברופאים, כי אם היה זה נהוג לשאול ברופאים, אין בזה אשמה ששאל ברופאים, אלא רק שלא דרש את ד' בנביא. אלא שהדורש את ד' בנביא לא נזקק לרופאים, כי אין צורך בהם לעושי רצונו, אחר שהבטיח ד': וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך. וכי יחלה אדם בעבור חטאו, יתרפא כשישוב אל ד'.
כאשר ישראל שלמים במעשיהם, לא יתנהג עניינם על-פי הטבע כלל. כל זה במצב השלם של כלל ישראל. אבל אלו אשר נוהגים בדרך הטבע ודורשים ברופאים, התורה נתנה רשות לרופא לרפא ואפילו חייבה את החובל לשלם לנחבל דמי ריפוי, כי התורה לא תסמוך דיניה על ניסים. אבל ברצות ד' דרכי איש אין לו עסק ברופאים. אלו דברי הרמב"ן הנפלאים בפרשת בחוקותי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
