ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
פתגם ידוע ומקובל, כשרוצים לציין מקום שקט. מקום, שבעיננו הוא נטול חיים.
אך יש בית קברות אחד, שמתואר בחז"ל כמקום תוסס ומלא חיים. מערת המכפלה.
וכך מסופר (בבא בתרא נח.) – רבי בנאה היה מסמן את מערות הקבורה של הצדיקים, כדי שאנשים יזהרו ולא יטמאו שם טהרות. כשהגיע למערת המכפלה, פגש את אליעזר עבד אברהם שומר על הפתח... ביקש רבי בנאה מאליעזר שיגיד לאברהם אבינו שהוא נמצא בפתח, הרשה אברהם לרבי בנאה להיכנס... ורבי בנאה מדד את המערה החיצונה בה קבור אברהם, אך למערה הפנימית שבה קבור אדם הראשון יצאה בת קול ומנעה ממנו להיכנס, באומרה – "נסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמה אל תסתכל". ולגבי הצורך במדידת המערה הפנימית, הרי "כמידת החיצונה כך מידת הפנימית"...
ועוד מסופר (בבא מציעא פה:), שאליהו הנביא היה מצוי בישיבה של רבי יהודה הנשיא. באחד מראשי החודשים איחר אליהו. שאל אותו רבי יהודה הנשיא – למה איחרת? ענה לו – אני מעמיד את האבות הקדושים לתפילה. עד שהעמדתי את אברהם, ונטלתי את ידיו, והתפלל, והשכבתי אותו, וכן ליצחק, וכן ליעקב – איחרתי.
(יש מקורות נוספים על האבות הקדושים ומשה רבינו שמתפללים, כמו בפתיחתא דאיכה העוסקת בדבריהם בעקבות חורבן המקדש, אך המיוחד במקורות הנ"ל שהם לא עוסקים רק בבחינה הרוחנית של האבות, אלא ממש מחיים אותם כאן בארץ).
וודאי הסיפורים הללו רומזים לעניינים עמוקים, ובכל זאת – הם גם מותירים בנו את הרושם שמערת מכפלה היא מערה חיים. אנו יודעים גם שהמערה היא פתח גן עדן, דרכה עוברות כל הנשמות אל העולם העליון, והנה כאן בסיפורים שציינו – היא שער דו סטרי, הנשמות עולות דרך המערה מהעולם הזה לעולם הבא, אך האבות המצויים בעולם העליון גם ממשיכים לחיות איתנו כאן בעולם הזה.
דומה שבכך בא לידי ביטוי רעיון יסודי מאד המופיע בספרי פנימיות רבים על עומק משמעותו של העולם הבא, רעיון המשפיע על חיינו בעולם הזה.
עולם הבא הוא עולם הנשמות. הגוף נשאר כאן בעולם שלנו, אך הנשמה היא נצחית וממשיכה גם בעולם הבא. בעולם הבא, כשהנשמה מקלפת את הגוף, היא מגלה שהחיים האמיתיים ותענוגי החיים הם חיי הנשמות – החיים הרוחניים, הקשר לאלוקים. ממילא היא מתענגת על עצם הקשר עם אלוקים. זוהי המשמעות של – "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", עצם הקשר לשכינה, זהו התענוג הגדול ביותר. (וחלילה, להיפך, עצם הריחוק מאלוקים, זהו ה'גהינום' הגדול ביותר).
אולם, הנשמה לא חיה רק בעולם הבא, היא חיה כבר בעולם הזה. אמנם, פעמים רבות, כיוון שבעולם הזה יש גם גוף וגם נשמה, האדם מתבלבל וחושב שתענוגי החיים הם תענוגי הגוף. אולם, האמת היא שהאדם יכול לחיות את העולם הבא כאן בעולם הזה. מי שחי את נשמתו כאן בעולם שלנו, הרי הוא שמח בתענוגים הרוחניים, ו"רואה עולמו בחייו"
אנשים רבים חושבים, שכדי לזכות בעולם הבא עליהם לסבול בעולם הזה. אך האמת היא שאדם יכול לחיות את העולם הבא כאן בעולם שלנו, ולהתענג כאן על זיו השכינה. שני העולמות הם בעצם עולם אחד, העולם הבא (הנשמה) נמצא כאן בעולם הזה, רק שבעולם הזה – העולם הבא מכוסה בקליפה (הגוף), ומי שיקלפנה יראה את העולם הבא כאן בעולם שלנו.
ובחזרה לסיפור - מערת המכפלה נקראת כך על שם הכפילות. יש אומרים – מערה מעל מערה ויש אומרים- מערה לפנים ממערה. כמה כפילויות יש בה. ואולי, היא גם רומזת על כפל העולמות – העולם הזה והעולם הבא. אך באמת זו מערה אחת, רק שאחת פנימית מחברתה, אחת היא קומה שניה על גבי חברתה.
אדם הראשון חטא, ובעקבות החטא – התעלם מאיתנו עץ החיים ונגזר המוות. זהו הניתוק בין העולמות, שבעטיו אדם הראשון מצוי במערה הפנימית – עולם הבא, ואין רשות לאנשים מעולמנו להיכנס ולראותו. אולם, אברהם אבינו והאבות הקדושים חזרו וגילו את דבר ה' בעולמנו, וכך העולם הבא מתגלה בעולם הזה, והמערה החיצונית היא מערה מלאת חיים, חיים המתגלים לאנשים בעולמנו.
השבת שבת חברון. חברון מלשון 'חיבור', חיבור בין העולמות. הצדיקים הם שמחים ומאושרים בחייהם בעולם הזה, כי טוב להם בחיים הרוחניים והגוף רק משמשם ככלי לחיים אלו. ואנו, כל ישראל, צאצאי האבות הקדושים, בזכות גיבורי ימינו מתיישבי חברון - נגלה את דבר ה' בחיינו, ומכוחו נגיל ונשמח בחיי הנשמות המשמחים אותנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
