ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מידת הענווה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אמר ר' יהודה צבי: רק עתה מבין אני את טעם האמרה "איניש באיניש פגע, טורא בטורא לא פגע", כלומר אדם באדם פוגע, הר בהר לא פוגע: אם האחד חושב את עצמו לאיש פשוט וכן השני, יכולים הם להיפגש יחד. אבל אם האחד חושב את עצמו להר גבוה וכן השני, אין הם יכולים להיפגש.
סיפורנו הוא סיפור המפגש באמצע הדרך. עיקרון זה של הפגישה באמצע הדרך מוכר לנו ממפגש האחים שבין משה ואהרן; משה נמצא במדבר ואהרן יוצא לקראתו, והם נפגשים באמצע הדרך. הפגישה באמצע הדרך מוכרת לנו משיטת התיווך של אהרן הכהן, שהיה מרבה שלום בין ישראל, וכשהיה רואה ששנים אינם מדברים זה עם זה מחמת ריב שהיה ביניהם, היה הולך אצל זה והיה אומר לו שפלוני מצטער עד מאד על שנתקוטט עמו, וכך היה עושה גם לשני. סופו של דבר שהיו מתרצים זה לזה והיו הולכים זה אצל זה והיו נפגשים באמצע הדרך.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
5 - הספר שבידי השד
6 - ענווה של פגישה
7 - עבודת ה' בלהט
טען עוד
הפגישה באמצע הדרך מסמלת את ההליכה של אדם לקראת אדם אחר, לא רק במשמעות הגיאוגרפית אלא גם במשמעות הנפשית-רוחנית. הפגישה באמצע הדרך מסמלת ויתור על עקרונות ועל כבוד לטובת התקרבות לזולת.
הסיפור שלנו מדבר על מצב בו שני צדיקים רכובים במרכבותיהם. הנסיעה במרכבה משרה אצלנו אווירה של חשיבות: כל אחד ספון במרכבתו, ונראה כי כל אחד מתבצר במעמדו, בתפקידו, בגדולתו. אולם מתברר שברגע שנודע להם שהצדיק השני בא לעומתם, הם יורדים מן המרכבה.
הירידה מן המרכבה מסמלת ויתור על המעמד, נכונות ללכת ברגל, נכונות לקבל את גדולתו של
האחר, הבא לעומת ההולך כשהוא רכוב במרכבתו. אולם מתברר כי גם האחר ירד מן המרכבה, וכך מוצאים הם זה את זה באמצע הדרך, כשכל אחד מהם מתנהל ברגל, מתוך נכונות לקבל באהבה את רעהו.
בשעת הפגישה, שהיא בעצם שיאו של תהליך ההתקרבות והוויתור בין השניים, מזכיר ר' יהודה צבי את האמרה "איניש באיניש פגע, טורא בטורא לא פגע". המשמעות הפשוטה של אמרה זו היא שטבעו של עולם הוא שאדם עשוי לפגוע באדם אחר, בעוד הר לעולם לא יוכל לפגוע בהר אחר.
הסיבה לכך היא פשוטה: האדם הוא נייד; הוא יכול להגיע לאדם אחר, ומתוך כך גם לפגוע בו.
זאת ועוד, האפשרות של אדם לנוע מביאה אותו לכך שהוא מסוגל לדרוך בדיוק על אותה נקודה בה עומד חברו, ומתוך כך מתעוררת שאלת המעמד והכבוד. היכולת של אדם לעמוד במקומו של אדם אחר הינה הסיבה לרבים מהסכסוכים שבין בני האדם, המרגישים מאוימים על-ידי העומדים בקרבתם ומאיימים על מעמדם. הר בהר אינו יכול לפגוע, משום שהר אחד אינו יכול לנוע ולעמוד במקומו של הר אחר. ההר לעולם לא מאיים על הר אחר, אף אם הוא גבוה ממנו או יפה ממנו.
ר' יהודה צבי הופך את המשמעות של האמרה הזו, אולם יחד עם זאת משמר את הרעיון שלה. אם האדם הוא אדם, אם הוא אנושי אם הוא מסוגל להכניע את עצמו בפני הזולת, הרי שיש לו סיכוי להיפגש עם האדם האחר. אולם אם האדם הוא הר, כלומר מתייחס אל עצמו כאל הר נישא, בעל מעמד שאין לו נגיעה ושייכות לבני האדם האחרים, הרי שלעולם לא יוכל לפגוש ולהתקשר באחווה עם אדם אחר.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













