ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
ידע רבי אייזיק, שלכל שנה יש צדיק בשמיים. קרא הרבי לעזרתו את הצדיק של אותה שנה, שיעמוד עימו בתפילה לבורא עולם על כלל ישראל. באותה שנה היה הצדיק – שם בן נח. ביקש הרבי משם שיתפלל עימו, אך שם התנה זאת בכך, שהבן הראשון שייוולד במשפחתו של הרבי יקרא בשמו – שם.
נעתר הרבי לבקשה והגזירה התבטלה. ואכן, באותה שנה, נולד לרבי נכד, ונקרא שמו בישראל בשם הנדיר – שם. לימים גדל אותו 'שם', והפך לצדיק גדול, הלא הוא האדמו"ר רבי שם מראדושיץ.
סיפור עלום זה, מבטא את אשר אמרו גדולי ישראל (עיין מהר"ל גבורות ה' פרק מו', תניא אגרות קודש יד), שכל שנה ושנה היא מהות חדשה לחלוטין. לכל שנה 'צדיק' משלה, כלומר עניין רוחני מיוחד משלה.
הרי בכל חג חוזר ומאיר המאורע הראשון שהיה באותו חג. לפיכך, בראש השנה, יום בריאת העולם, חוזר העולם ונברא מחדש. ממילא, כשאנו ניגשים לעבודת ראש השנה, אנו ניגשים מתוך אחריות והזדמנות גדולה להתחדשות גמורה.
יתר על כן - ראש השנה, "יום הרת עולם הוא". ומדויק הביטוי - יום של הריון ולא יום לידה, כשיטת ר' יהושע (ראש השנה יא.) שבניסן נברא העולם, אלא שבתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא בפועל עד ניסן. (משנ"ב תקצ"ב ה'). אכן, כך זה גם בטבע הארצישראלי, הבריאה כולה נכנסת להריון במהלך החורף, יונקת מים ומתמלאת בכוחות כעובר, ובימי האביב נולדת ופורצת החוצה בכל יפעת הדרה.
משמעות נוספת ועמוקה יותר יש בדבר, משמעות שעומדת ביסוד כל עבודת היום. בראש השנה - בזמן בו נוצר מחדש העולם לקראת השנה החדשה, דומים אנו לעובר אשר מקבל את כל הפוטנציאל של התכונות והכוחות, אשר יביאם אח"כ לידי ביטוי במהלך כל ימי חייו.
כלומר – המילה 'ראש', שבצירוף המילים 'ראש השנה', משמעותה לא רק מלשון 'ראשון' לימי השנה, כי אם מלשון 'ראש' האדם הכולל ונותן פקודות לכל חלקי הגוף. ביום זה הקב"ה זורע בנו את כל הכוחות של כל ימי השנה, כזרע אשר גונז בחובו את כל תכונותיו של העץ הגדול. כך כתבו גדולי החסידות - "בפרט בראש השנה שהוא חיות של כל השנה" (שפת אמת תרס"ה), "אצלי העיקר הוא ראש השנה, וכשעובר ראש השנה אני מטה אוזני לשמוע שמכין לסליחות בשנה הבאה, כי כל השנה כהרף עין" (רבי נחמן מברסלב - שיחות הר"ן רט"ו).
לפיכך, בראש השנה לא ישנים. "מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה" (מי שישן בראש השנה ישן מזלו", ועיין בפוסקים שיש שהתירו אחרי חצות). ראש השנה מכיל בקרבו את כל הכוחות של העולם באותה שנה, לכן יש לנו אחריות גדולה למצותו עד תומו. הגובה שאליו נגיע בראש השנה משרטט את גבולות הגובה של כל העניין הרוחני והגשמי של העולם באותה שנה.
ובעזרת ה', נזכה השנה, שהצדיק יהיה מלך המשיח שיגאלנו בגאולה קרובה. שנה טובה ומבורכת!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
