ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(תחילת פרק מקום שנהגו - נ: 5-)
א. איסור מלאכה בערב פסח
א. המשנה –
בערב פסח יש הרבה הכנות (חמץ, מצה וכו'), ולכן יש מקום לאסור מלאכה.
עד חצות – תלוי במנהג המקום.
משמע - מחצות – אסור.
ב. האיסור עד חצות
קשה – למה המשנה בכלל השמיעה את "חצות", הרי מחצות אסור בכל ערב יו"ט (ברייתא), לכן ודאי שהנושא כאן הוא עד חצות?
תשובה:
- 1.שם זה מן המנחה, וכאן אסור מחצות.
- 2.שם אינו איסור ממש אלא "אינו רואה סימן ברכה", כאן אסור ומשמתים אותו.
[גופא –
אותה ברייתא אוסרת מלאכה מהמנחה בערבי שבתות, ימים טובים,
וכן מוצאי שבת, יו"ט ויו"כ (כי מוסיפים מחול על קודש, הירושלמי מגביל עד שיסיים התפילה),
ובכל מקום שיש נדנוד עבירה – לרבות בתעניות ציבור על הגשמים (כדי שיהיה עם כולם בתפילות הגשמים).
(נ: שליש)
ב. אגדתא בנושא עבודה בערב שבת, ואינו רואה סימן ברכה
א. ת"ר – זריז מול שפל.
|
| נשכר | נפסד |
| זריז | עובד כל השבוע ולא בערב שבת | עובד כל השבוע וגם בערב שבת |
| שפל (בטלן) | לא עובד כל השבוע (כולל ערב שבת) – אפילו שאינו לשמה (וכן רבא על נשות מחוזא) | לא עובד כל השבוע אך בערב שבת כן |
ב. גם מצוות שלא לשמה זה טוב
- 1."שפל ונשכר" (כאמור).
- 2.רבא –
"כי גדול עד שמיים חסדך" – שלא לשמה,
"כי גדול מעל שמיים חסדך" – לשמה.
- 3.רב יהודה – שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
ג. מלאכות שבהם אינו רואה סימן ברכה (4 ברייתות) -
(אגב זה שהעושה מלאכה בערב שבת אחרי חצות אינו רואה סימן ברכה).
- 1.אשתו – שאשתו משכירה מאזניים בשוק (מעט + ביזוי).
ריחיים – משכיר אותם (מעט + טורח).
(אך מוסיפה הגמרא – אם יוצרת ומוכרת – הפסוק משתבח בה ("סדין עשתה ותמכור")).
- 2.מוכר קנים וקנקנים – נפח גדול ויש בזה עין הרע.
- 3.סוחרים בשוק – כולם מסתכלים עליהם (עין הרע),
מגדלי בהמה דקה – הכל צווחים עליהם (שהרי אסור לגדל בא"י, כי מזיקים לאחרים)
קוצצי אילנות טובים למוכרם – מלעיזים עליהם שהם הורסים את העצים בשביל כסף,
נותנים עיניהם בחלק יפה כשמתחלקים עם מישהו – מלעיזים עליהם שכך עושים. - 4.שכר מתורגמנים – נראה כמלאכת שבת,
שכר יתומים (אפוטרופוס שעושה שכורה בשל יתומים ומתחלק עמם) – אם ינהג שלא כהוגן אינם בני מחילה,
עושה סחורה במדינת הים – מסכן רכושו ולא כל יום יש נס,
שכר סופרים – ריב"ל – חכמים התפללו שלא יתעשרו כדי שלא יעזבו מלאכתם.
- 5.דומה לנ"ל – כותבי ספרים, תפילין ומזוזות וסוחריהם, ומוכרי תכלת, אא"כ עושים לשמה (שהרי אז ימשיכו גם אם יתעשרו, אז אינם כלולים ב"קללה").
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
