ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לה. במשנה – לו. 6+)
אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח -
העיקרון המנחה את הדף –
"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי..." (דברים טז, ג)
יש תלות בין מצה לחמץ – רק מה שיכול להיות חמץ, יכול להיות מצה.
חלק א – החומר ממנו עשויה המצה
א. במשנה – חטים, שעורים, כוסמין, שיפון, שיבולת שועל.
ב. אורז –
רבנן – לא,
כיון שאורז לא מחמיץ אלא מסריח, גם לא יוצאים בו ידי מצה.
רי"ח בן נורי – כן
כיון שמחמיץ (אפילו ממהר להחמיץ), וכך גם לגבי קרמית (סוג של דוחן) שחייבת בחלה לשיטתו.
(דילוג לה. שליש תחתון עד לו. 1+)
חלק ב – מצה רק מדבר המותר באכילה
שלב א - סיבת הדין
(רש"י בתחתית העמוד לברייתא בסוף העמוד)
- 1. מצווה הבאה בעבירה
- 2. על בסיס העיקרון הנ"ל – צריך פוטנציאל להיות חמץ, ואילו כאן –
לר"ש – זה לא יכול להיאסר כחמץ, כי אין איסור חל על איסור,
לרבנן (רבינא) – זה יכול להיות חמץ + איסור נוסף, ואילו אנו צריכים שיהיה לו פוטנציאל להיות רק חמץ (הגמרא דחתה אפשרות זו, אך לא ברור אם דחתה זאת רק מהברייתא או שדחתה גם את עצם הסברא).
שלב ב - דוגמאות
| יוצאים | הסבר/חידוש | לא יוצאים | הסבר/חידוש |
| דמאי | כיון שיש לו פוטנציאל להיות עני (בית הלל) | טבל | אפילו בטבל דרבנן (עציץ לא נקוב) |
| מעשר ראשון שניטלה תרומת מעשר אך לא תרומה גדולה | שהלוי הקדים את הכהן ולקח מעשר, עוד לפני המירוח בכרי | מעשר ראשון שניטלה תרומת מעשר אך לא תרומה גדולה | שהלוי הקדים, אך אחרי המירוח בכרי |
| מע"ש והקדש שנפדו | אפילו כשבעה"ב פדה, ולא הוסיף חומש (אינו מעכב) | מע"ש והקדש שלא נפדו | במע"ש – אם פדה על אסימון לא חל, בהקדש – אם פדה על גבי קרקע לא חל |
| כהנים בחלה ותרומה | אפילו שאינו מותר לכולם | חלות תודה ורקיקי נזיר | בדף לח. |
(חזרה ללה. שליש תחתון)
חלק ג – ר"ל - אין חמץ בעיסה שנילושה במי פירות
למה?
- 1.רב פפא – בגלל העיקרון הנ"ל, אך בכיוון ההפוך –
שחמץ צריך פוטנציאל להיות מצה,
ואילו במי פירות אינו מצה כי זה מצה עשירה ולא לחם עוני.
דחייה – מי ש"המחהו וגמעו" זה כן חמץ אך לא יוצא במצה[1].
- 2.רב אידי בר אבין – מי פירות לא מחמיצים.
[1] לכאורה צריך לחלק בין המחהו וגמעו, ששם הבעיה היא בגברא, לבין מצה עשירה, שהבעיה היא בחפצא, ונאמר שבחפצא יש תלות בין חמץ למצה, אך בגברא לא.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










