ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(י: במשנה – יא: במשנה)
מתי גוזרים אטו חשש שיטעה ויחטא
המשנה - זמני בדיקת חמץ –
שני הסברים במחלוקת:
- 1.רב חסדא -
לר"י צריך לבדוק 3 פעמים (כנגד 3 השבתות),
ולרבנן – פעם אחת, ויש כמה הזדמנויות לבדוק אם לא בדק. - 2.לכו"ע בודק פעם אחת.
והמחלוקת האם יכול לבדוק אחרי שנכנס כבר זמן איסורו –
לר"י – לא יבדוק (שמא יאכל),
לרבנן – בודקים (אין חשש שיאכל, שהרי כל מטרתו לשורפו).
מתי גוזרים אטו חשש שיטעה ויחטא –
(מקרא - המסומן בצהוב זה הרגיל, השאר הם יוצאי הדופן).
|
| רבנן - | ר"י - |
| 1. בדיקת חמץ בזמן איסורו, | לא חוששים | חוששים - |
| 2. תבואה חדשה - התעסקות עם התבואה החדשה (קצירה, טחינה, הרקדה) לפני זמן היתרו | ר"מ – חוששים (באופן כלל חוששים, ורק בחמץ לא, כנ"ל). | ר"י – לא חוששים 1. רבא - עשו בשינוי וכך זכרו דחייה – במשנה כתוב שבמקום שממנו לא לוקחים את העומר (בית השלחים/עמקים) קוצרים כרגיל. 2. רב אשי – קמח וקלי לא ראויים לאכילה. 3. אביי – מבדל בדילי מהחדש, בניגוד לחמץ. |
| 3. שבת - שפופרת עם שמן שמנטפת לנר, האם חוששים שיקח מהשמן? | חכמים – חוששים | ר"י – לא חוששים בשבת אנשים "מבדל בדיליה". |
| 4. שבת - חבל דלי שנפסק, | חכמים – מותר | ר"י – אסור עניבה אינה גזירה אלא נחשבת קשר. |
| 5. שבת – קושרים דלי בפסיקיא אבל לא בחבל, ור"י מתיר, מדובר בחבל גרוע דגרדי (אורגים). | חכמים – חוששים, | ר"י – לא חושש, |
| 6. בכור שאחזו דם, וחייבים להקיז לו דם להצילו, האם גוזרים שלא יקיז שמא יעשה בו מום? | חכמים – מותר, | ר"י – אסור (אפילו שלכאורה שייך כאן "מבדל"), |
| 7. גירוד בהמה ביו"ט - | חכמים – אסור כאן אינו כל כך בהול, כי זה רק שלא תסבול ולא כדי להצילה ממוות. | ר"י – מותר פשוט אין סיבה שיתבלבלו בין שתי הפעולות. (כאן לא ניתן לתרץ שאנשים בדלים, כי ביו"ט בדלים פחות מבשבת). שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני |
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
