ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(י: במשנה – יא: במשנה)
מתי גוזרים אטו חשש שיטעה ויחטא
המשנה - זמני בדיקת חמץ –
שני הסברים במחלוקת:
- 1.רב חסדא -
לר"י צריך לבדוק 3 פעמים (כנגד 3 השבתות),
ולרבנן – פעם אחת, ויש כמה הזדמנויות לבדוק אם לא בדק. - 2.לכו"ע בודק פעם אחת.
והמחלוקת האם יכול לבדוק אחרי שנכנס כבר זמן איסורו –
לר"י – לא יבדוק (שמא יאכל),
לרבנן – בודקים (אין חשש שיאכל, שהרי כל מטרתו לשורפו).
מתי גוזרים אטו חשש שיטעה ויחטא –
(מקרא - המסומן בצהוב זה הרגיל, השאר הם יוצאי הדופן).
|
| רבנן - | ר"י - |
| 1. בדיקת חמץ בזמן איסורו, | לא חוששים | חוששים - |
| 2. תבואה חדשה - התעסקות עם התבואה החדשה (קצירה, טחינה, הרקדה) לפני זמן היתרו | ר"מ – חוששים (באופן כלל חוששים, ורק בחמץ לא, כנ"ל). | ר"י – לא חוששים 1. רבא - עשו בשינוי וכך זכרו דחייה – במשנה כתוב שבמקום שממנו לא לוקחים את העומר (בית השלחים/עמקים) קוצרים כרגיל. 2. רב אשי – קמח וקלי לא ראויים לאכילה. 3. אביי – מבדל בדילי מהחדש, בניגוד לחמץ. |
| 3. שבת - שפופרת עם שמן שמנטפת לנר, האם חוששים שיקח מהשמן? | חכמים – חוששים | ר"י – לא חוששים בשבת אנשים "מבדל בדיליה". |
| 4. שבת - חבל דלי שנפסק, | חכמים – מותר | ר"י – אסור עניבה אינה גזירה אלא נחשבת קשר. |
| 5. שבת – קושרים דלי בפסיקיא אבל לא בחבל, ור"י מתיר, מדובר בחבל גרוע דגרדי (אורגים). | חכמים – חוששים, | ר"י – לא חושש, |
| 6. בכור שאחזו דם, וחייבים להקיז לו דם להצילו, האם גוזרים שלא יקיז שמא יעשה בו מום? | חכמים – מותר, | ר"י – אסור (אפילו שלכאורה שייך כאן "מבדל"), |
| 7. גירוד בהמה ביו"ט - | חכמים – אסור כאן אינו כל כך בהול, כי זה רק שלא תסבול ולא כדי להצילה ממוות. | ר"י – מותר פשוט אין סיבה שיתבלבלו בין שתי הפעולות. (כאן לא ניתן לתרץ שאנשים בדלים, כי ביו"ט בדלים פחות מבשבת). שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני |
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
