ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ב. תחילת פרק אור לארבעה עשר –ג. רבע תחתון)
בדיקת חמץ ביום או בלילה?
במשנה –אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר
רב הונא –נגהי (בפשטות –בוקר)
רב יהודה –לילה.
א. ראיות מהפסוקים למושג "אור"
לא לפי סדר הגמרא, אלא קודם ראיות ליום ואח"כ ללילה, וכן קיבצנו ראיות או תירוצים דומים).
| ראיות ליום / תירוצים | תירוצים / ראיה ללילה | |
| 1. "הבוקר אור והאנשים שולחו" | יצאו כשהאיר | האור שם אינו שֵם אלא פועל (האיר) |
| 2. "וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ" | + דרשה– כמו שמאיר הבוקר בעוה"ז כך זריחת השמש לצדיקים לעוה"ב | |
| 3. "ויקרא אלוקים לאור יום" | 1. למאיר ובא קרא יום. דחייה – ולחושך קרא לילה – האם הלילה מתחיל כבר כשמחשיך?! (שקיעה). 2. ה' קרא לאור, והפקידו על היום, ולחושך על הלילה. | |
| 6. "יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ, יְקַו לְאוֹר וָאַיִן, וְאַל יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר" (איוב) | + דרשה – מקווה שיאיר לו, ומקלל עצמו שיהי רצון שלא יזכה לזה. | |
| 7. "וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁך יְשׁוּפֵנִי (יחשיך), וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי" – הלילה הפך ליום. | + דרשה – זה לא קשור ליום/לילה, אלא העוה"ז (שדומה ללילה) מאיר לי. | |
| 5. "לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטָל עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב" (איוב) | דרשה –אם פשוט לך כאור שהוא בא על עסקי נפשות – הורגהו (כמו "אם בא השמש עליו" בבא במחתרת), לאפוקי קרוב משפחה למשל. | |
|
|
|
|
| 4. דרשה – הכוונה לכוכבים המאירים, בלי קשר ללילה. (ולמה הוזכר שהם מאירים, הרי כל הכוכבים צריכים להלל, אלא ללמד שגם אור הכוכבים נחשב אור, נפק"מ למודר הנאה מהאור). | 4. הללוהו כל כוכבי אור" = כוכבי הלילה | |
(ב: שליש עליון)
ב. ראיות ממשניות וברייתות
A. ראיות שבדיקת חמץ בלילה (-רב יהודה)
- 1.ר' יהודה – בודקין אור לארבעה עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור".
= אור אינו שחרית, אלא לילה.
- 2.איסור עשיית מלאכה ב-14 (לנוהגים) -
ר"י – מהנץ,
ראב"י – "משעת האור",
ואמר לר"י – היכן מצינו יום שמקצתו אסור ומקצתו מותר? ור"י – כמו שחמץ רק באמצע היום.
= משמע שאור אינו נץ, אלא לילה.
דחייה– "אור" = עלות השחר.
[דיונים:
- A.אך קשה – כי אם כן גם לשיטתו חלק מהיממה (לילה) מותר וחלק אסור (מעה"ש)?
תשובה – לזה יש תקדים (תענית ציבור), אך לחלוקה מהנץ לכאורה אין תקדים. B. לעצם הדיון ביניהם לגבי התקדים –
ר"י– התקדים מחמץ,
ראב"י– זה לא מספיק כי זה דאורייתא, ועשיית מלאכה זה דרבנן,
ר"י– יש הרחקה של דרבנן לחמץ,
ראב"י– זה לא חלוקה של היום, אלא הרחקה לדין הדאורייתא].
(ב: 4-)
- 3."ואימתי משיאין משואות –לאור עיבורו", וודאי שהמשואות היו בלילה.
(ג. 1+)
- 4."המפלת אור לשמונים ואחד" – כשהכוונה היא ללילה שבין ה80 ל-81.
- 5."יכול יהא נאכל אור לשלישי" – כשהכוונה ללילה שבין היום השני לשלישי של קרבן שלמים.
- 6."אור של יום הכיפורים מתפלל שבע ומתוודה, שחרית מתפלל שבע ומתוודה...".
- 7.תני דבי שמואל – "לילי ארבעה עשר בודקין את החמץ...".
ראיה לרב הונא (יום)
(ב: 2-)
- 8.היה עומד כל הלילה ומקריב... לאורה טעון קידוש יו"ר.
דחייה– "לאורה" שאני.
לסיום–
הגמרא דוחה את הדעה של יום,
ואכן גם רב הונא, כשאמר נגהי, התכוון ללילה (שכך קוראים ללילה במקומו).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
