ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אני חייב לשמוע את ההודעות מיד מפני שאולי קרה משהו ויש מצב חירום שדורש את תשומת לבי ואולי אפילו את תשובתי מאוחר בלילה. על אף שברוב המקרים ההודעות האלה יכולות בהחלט להמתין למחרת היום, אני חש שאני חייב להאזין להן על אף שעכשיו אצטרך יותר זמן כדי להיכנס למצב "הכנה לשינה", וכל זאת רק משום שההודעות האלה קיימות והמתקשר מצפה ממני להגיב.
נולדתי בזמן ובמקום שבו במספרי טלפון היו רק ארבע ספרות, ואנשים דיברו עם בן אדם אמיתי שנקרא "מרכזן" כדי לבצע את השיחה. הטלפון בבית שלנו היה אחד מארבעה בתים שהיו מחוברים בקו משותף, ואיש לא העלה בדעתו לחבר משיבון לטלפון שלו. אין ספק שהתקדמנו, לפחות בפן הטכנולוגיה של הטלפון.
אך הנוסטלגיה שמשתלטת על אנשים בגילי אומרת לי שהחיים היו פחות מלחיצים כשלא היו משיבונים בטלפונים שלנו והטלפונים הניידים המופלאים עוד לא הפכו למרכז הקיום היומיומי שלנו.
גם בשמים יש כנראה משיבון שמקבל את השיחות והבקשות שלנו. אין ספק שאלקים הכל-יודע והכל-יכול מודע מיד לכל הבקשות ולכל התחינות שמופנות אליו. עם זאת, לא תמיד אנחנו מקבלים תשובה מיידית לפניות שלנו. לעתים אנחנו נאלצים להמתין, ולעתים ההודעות שלנו מוקלטות במשיבון השמימי עד לטיפול במועד מאוחר יותר.
אך לעולם אין התעלמות מהשיחות שלנו, מפני שהמשיבון השמימי תמיד פועל. לפי המסורת והאמונה היהודית, יכולים להחזיר לנו צלצול, כביכול, משמים גם כעבור שנים או אפילו דורות. אבל ברגע שההודעה שלנו הוקלטה במשיבון השמימי, היא נשארת שם עד שהקב"ה מטפל בזמנו ובדרכו ומשיקוליו שלו.
מהתלמוד אנחנו למדים שלא רק המילים והבקשות שלנו מתועדות בשמים, אלא אפילו הדמעות שלנו, אף שהן דוממות ופרטיות ביותר, מאוחסנות בכספות בשמים, ושערי הדמעות לעולם אינם נסגרים או ננעלים. הדמעות לא מצריכות תגובה של "השאירו הודעה". הן מיד נמדדות, נספרות ונלקחות בחשבון.
בחברה מאצ'ואיסטית, דמעות לעתים נחשבות לסימן של חולשה באישיות ובאופי. ביהדות הן נתפסות כשמן לנשמה וכאחד המפתחות לקדושה רגשית וליציבות פסיכולוגית.
שיחת הטלפון של העם היהודי אל השמים לפני אלפי שנים בעניין השבת הריבונות הלאומית שלנו במולדתנו העתיקה, בארץ-ישראל, נשארה מוקלטת במשיבון הרבה זמן. בשמים לא מחקו את אותה שיחה מקורית מהמשיבון, והעם היהודי לא הפסיק להשמיע את הבקשה הזאת שוב ושוב, מיליוני פעמים באלפי שנות הגלות. ובמפתיע, כנגד כל הסיכויים והתחזיות הרציונאליות, קיבלנו לשיחה הזאת מענה משמים, וכל הדמעות שהזלנו על הגלות ועל הרדיפות נלקחו בחשבון והפכו בעצם לדלק להתחדשות לאומית לבניית האומה.
אולי כשאני מתגבר על התסכול שאני חש בגלל הצורך להאזין לכל ההודעות במשיבון שלי ולענות עליהן, אני עושה זאת מתוך רצון ללכת בדרכי הקב"ה. המשיבון השמימי מקליט את השיחות הנכנסות שלנו, אך לא מראה מתי כל שיחה תקבל מענה. עם זאת, אנחנו בטוחים שהתשובה תגיע בסופו של דבר ושהפנייה שלנו לא נחשבת מיותרת או ראויה להתעלמות.
המסתוריות בחיים הפרטיים ובחיים הלאומיים שלנו כיהודים לא פעם מכריעה אותנו ואפילו מרפה את ידינו. אולם עלינו צריכים לזכור תמיד שהשארנו הודעה במשיבון השמימי, שאיננו לבד בשום אופן ושלא נשכחנו, עם כל הקשיים והתקוות שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
