ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בגמרא (צה ע"ב – צו ע"א) מבואר שנחלקו האם שבת נחשבת כזמן תפילין או לא. אם שבת זמן תפילין, מותר להניח רק זוג תפילין אחד, כי רק באחד ניתן לקיים את המצווה, ובשניים יעבור בבל תוסיף, אך אם אינה זמן תפילין, התפילין יחשבו לתכשיט וניתן להניח שני זוגות יחד, כי גם הזוג השני יחשב כתכשיט.
הרמב"ם (שבת יט, כג) פסק שמכניסן זוג זוג, ואינו יכול לקחת שני זוגות יחד. ומקשים עליו תוספות יום טוב (י, א) ומרכבת המשנה (חעלמא שם) שהוא עצמו פסק בהל' תפילין (ד, י) ששבת אינה זמן תפילין, והגמרא הסבירה שלשיטה זו מותר להניח שני זוגות תפילין, ומדוע הרמב"ם התיר להניח רק אחד?
מרכבת המשנה (שם) תירץ שהגמרא תלויה בעוד דין שהיא אמרה, שיש מקום בראש להניח שני תפילין, ולכן עוברים בבל תוסיף אם מניחים במקום התפילין, אבל ברמב"ם דין זה לא מופיע, ולכן לא קשה עליו כלל. ט"ז מבאר (לד, ב) באופן דומה שיש מקום לומר שהפוסקים למדו שההעמדה הנכונה במחלוקת היא ההעמדה שר' שמעון ות"ק חולקים אם יש מקום בראש להניח שני תפילין, או לא, ולכן הוא אומר שרואים מהרמב"ם שבראש אין מקום להניח שני זוגות תפילין, ולמרות שיש סוברים (בסימן לד) שאפשר להניח תפילין של ר"ת מעל תפילין של רש"י ובכך לקיים את שתי האפשרויות, אין הם מתכוונים לפסוק הלכה שיש מקום בראש להניח ב' תפילין, אלא רק שאם ההלכה כך, אז ניתן לצאת ידי חובה באופן הזה, וזה רק בגלל שתפילין דר"ת אינם חובה (ועדיף שיניח באופן זה, ולא שיניח תפילין של ר"ת אחר התפילה כדי להסמיך את הנחת התפילין לברכה.
מגן אברהם (שא, נד) תירץ שכיון שאיננו בקיאים במקום התפילין לכן חוששים שמא אם נתיר לאדם להניח שני זוגות תפילין הוא יבוא להניחם שלא במקומם, ואז יהיה איסור טלטול בהנחתם שהרי גם למ"ד ששבת לא זמן תפילין, מוסכם שהתפילין הם תכשיט רק אם מניחים אותם במקומם.
תירוץ נוסף שהובא במג"א בשם המהרש"א (וכן תירץ שער המלך ועוד) הוא שהגמרא תלתה את המחלוקת בדיון אם שבת היא זמן תפילין או לא, כי סתם משנה היא ר"מ והוא סובר ששבת זמן תפילין היא, אמנם, ניתן להסביר את הדעה שמכניסים זוג זוג גם לפי הדעה ששבת לאו זמן תפילין, והסיבה ששני זוגות תפילין אינם נחשבים נוי היא מכיון שגם ביום חול אין מניחים שניים משום בל תוסיף, לכן גם בשבת אין זה כדרך ביום חול (וכך ביאר ר' יונתן על הרי"ף לא ע"א) ניתן לבאר את דבריו (כעין דברי הכתב סופר או"ח קז) שלמעשה ברור לכל אדם שאדם שמניח תפילין לא מניח אותם לשם תכשיט אלא בגלל הקדושה שבהם, והמצווה שבהנחתם. לכן גם בשבת שאינה זמן תפילין התכשיט הוא בגלל שכך הולכים כל ימות החול, ולפי זה ברור שאם בימות החול לא הולכים עם שני זוגות תפילין גם בשבת אין תכשיט ביותר מזוג אחד, וגם אם יש מקום בראש להניח ב' זוגות תפילין.
סיכום: הגמרא כתבה שלמ"ד שבת לא זמן תפילין ניתן להניח שני זוגות, אולם הרמב"ם למרות שפסק ששבת לאו זמן תפילין כתב שניתן להניח רק זוג אחד, וג' תירוצים נאמרו בדבר: א. מרכבת המשנה תירץ שהרמב"ם סובר שאין מקום להניח ב' תפילין, וכן ביאר הט"ז. ב. מג"א תירץ שאמנם יש שני מקומות בראש, אבל הרמב"ם חשש שלא יניחו אותם במקום. ג. מג"א ושער המלך תירצו שגם למ"ד שבת לא זמן תפילין, בכל זאת רק תפילין אחד שמניחים נחשבים לתכשיט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
