ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יז אָמַר הֶחָבֵר: וּבְצֶדֶק סָבַל אַבְרָהָם מַה שֶּׁסָּבַל בְּאוּר כַּשְׂדִּים, וְאַחַר כֵּן הַיְּצִיאָה מֵאַרְצוֹ, וְאַחַר כֵּן הַמִּילָה, וְאַחַר כֵּן שִׁלּוּחַ יִשְׁמָעֵאל, וְאַחַר כֵּן עֲקֵדַת יִצְחָק, הוֹאִיל וְרָאָה מַה שֶּׁרָאָה מִן הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּטַעַם, לֹא בְּהֶקֵּשׁ, וְרָאָה שֶׁאֵין דָּבָר נֶעֱלָם מִמֶּנּוּ מִפְּרָטֵי בְּרוּאָיו, וְרָאָהוּ גּוֹמֵל אוֹתוֹ עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים לְשַׁעְתָּם, וּמַדְרִיכוֹ בַּדֶּרֶך הַיְּשָׁרָה, עַד שֶׁלֹּא יַקְדִּים וְלֹא יְאַחֵר אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ, וְאֵיך לֹא יְזַלְזֵל בְּהֶקֵּשָׁיו הַקְּדוּמִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ הַחֲכָמִים ז"ל בְּ"וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה", "אָמַר לוֹ צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ", כְּלוֹמַר שֶׁצִּוָּהוּ לַעֲזֹב חָכְמוֹתָיו הַהֶקֵּשִׁיּוֹת כְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים וְזוּלָתָהּ, וִיקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֲבוֹדַת מִי שֶׁהִשִּׂיג בְּטַעַם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'". וּבְצֶדֶק נִקְרָא ה' 'אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל', מִפְּנֵי שֶׁהָרְאִיָּה הַזֹּאת נֶעְדֶּרֶת מִזּוּלָתָם, וְנִקְרָא 'אֱלֹהֵי הָאָרֶץ', מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ סְגֻלָּה בַּאֲוִירָהּ וּבְאַדְמָתָהּ וּבְשָׁמֶיהָ עוֹזֶרֶת לָזֶה, עִם הַתְּנָאִים אֲשֶׁר הֵם כַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְהַהֲכָנָה לְהַצְמָחַת הַמִּין הַזֶּה. וְכֹל הַנּוֹהֲגִים לְפִי הַחֹק הָאֱלֹהִי הוֹלְכִים אַחֲרֵי בַּעֲלֵי הָרְאִיָּה הַזֹּאת, וְתִבְטַח נַפְשָׁם בְּקַבָּלָה מֵהֶם, עִם תְּמִימוּת דִּבְרֵיהֶם וָעֳבִי מִשְׁלֵיהֶם, מַה שֶּׁלֹּא תִּבְטַח בְּקַבָּלָה מֵהַפִילוֹסוֹפִים עִם דַּקּוּת דִּבְרֵיהֶם וִיפִי סֵדֶר חִבּוּרֵיהֶם וּמַה שֶּׁרוֹמֵז עֲלֵיהֶם מִן הַמּוֹפֵת, אֲבָל אֵין הַהֲמוֹנִים הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם, כְּאִלּוּ נָחָה רוּחַ הָאֱמֶת עַל הַנְּפָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת". ___________________________
השתוקקות שבטעם – השתוקקות שמקורה בחוויה. לגדל אותו – לשבח ולרומם את ה'. לא יזיק – לאדם העובד. לא יקדים ולא יאחר – אברהם במעשיו. עוזרת לזה – לראייה הנבואית. התנאים – המצוות. בעלי הראיה – הנביאים. עם תמימות דבריהם וכו' – למרות שאין דברי הנביאים חריפים כדברי הפילוסופים, ואין חידוד במשליהם. הנפשות – של ההמון.
ביאורים
מלך כוזר מקבל את דברי החבר ומסכם ששם "אלוהים" והשגתו הוא על ידי השכל. וידיעתו אינה מעוררת את האדם לפעול.. לעומת זאת שם ה' מעורר את האדם ומביא אותו לידי השתוקקות ודבקות ואליו אפשר להגיע רק באמצעות הנביא והנבואה.
החבר מחזק את דברי מלך כוזר ואומר שהנה באמת מצאנו שמי שיידע את ה' ימתקו לו הצרות המגיעות לו בהקשר של העבודה. אברהם אבינו התנסה בעשרה ניסיונות בשל אמונתו. נזרק לאש באור כשדים, עזב את מולדתו, מל את עצמו וכו' כל זה מפני שידע את ה', לא רק במסקנה שכלית אלא הגיע לדרגת זיכוך שידע את ה'. רק ידיעה זו נתנה בו את הכוח לעמוד בכל הניסיונות הקשים שעבר. על זה נאמר "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' " [תהילים לד]. הטוב שבידיעת ה' מגדיר לאדם את כל חייו כטובים. שם ה' נקרא גם 'אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל' כי זו תכונה ישראלית מיוחדת שמאפשרת להשיג את ה', לחיות את עבודת ה' מבפנים. כך גם נקרא 'אֱלֹהֵי הָאָרֶץ' (ארץ ישראל), זאת כי ישנה תכונה מיוחדת לארץ ישראל שמאפשרת את הנבואה וגילוי שם ה' המלא דווקא בה. השגת שם ה' זוהי החוויה השלמה ביותר שאדם יכול לחוות, ממש "לחיות" את האמת ולא רק לדעת אותה ידיעה סתמית. עובדה היא, שאין ההמונים מקבלים את הסברי אנשי החכמה והפילוסופים אף-על-פי שהספרים שלהם מסודרים ומדוקדקים. לעומת זאת ההמונים מקבלים את דברי הנביא ושליחיו אחריו וכבר חז"ל אמרו "נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת". ההמון יש לו חוש בריא לקבל את דברי הנביא ולא את דברי הפילוסוף, הוא 'רואה' שהם יותר אמיתיים.
הרחבות
הכרת אברהם אבינו את בוראו
* וְרָאָה מַה שֶּׁרָאָה מִן הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּטַעַם, לֹא בְּהֶקֵּשׁ. הרמב"ם האריך לתאר כיצד הכיר אברהם את בוראו, ובדבריו מצאנו שלפחות חלק מתהליך הכרת הבורא כן היה מתוך חשיבה והיקש: "התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו... ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו, וידע שכל העולם טועים ודבר שגרם להם לטעות זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות עד שאבד האמת מדעתם, ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו, כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה, ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם... ויצא לחרן, והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד" [הלכות עבודה זרה א, ג].
שאלות לדיון
"טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' ", כיצד "טועמים"?
מי שלא מצליח לראות בחייו איך הקב"ה משגיח עליו. מה עליו לעשות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
