ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְאִלּוּ הָיָה חֶטְאָם שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם בַּיִת מְסֻיָּם בִּבְחִירָתָם לַעֲבוֹדָה, וְהָיוּ פּוֹנִים אֵלָיו וּמַקְרִיבִים בּוֹ וּמְגַדְּלִים אוֹתוֹ, לֹא הָיָה הַדָּבָר חָמוּר בְּעֵינֵינוּ, בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים בּוֹ הַיּוֹם מֵעֲשׂוֹת לָנוּ בָּתִּים בִּבְחִירָתֵנוּ וְגַדְּלֵנוּ אוֹתָם וְהִתְבָּרְכֵנוּ בָּהֶם, וְיֵשׁ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁה' שׁוֹכֵן בָּהֶם וּמַלְאָכָיו מַקִּיפִים אוֹתָם. וְלוּלֵא הַצֹּרֶך לְחִבּוּר קְהָלֵנוּ הָיָה זֶה מְגֻנֶּה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי מַלְכוּתֵנוּ, שֶׁגִּנּוּ אֵת הָאֲנָשִׁים הַמִּשְׁתַּדְּלִים לַעֲשׂוֹת לָהֶם בָּתִּים לַעֲבוֹדָה הַנִּקְרָאִים בָּמוֹת, וְהָיוּ חֲסִידֵי הַמְּלָכִים הוֹרְסִים אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְרוֹמַם אֶלָּא הַבַּיִת אֲשֶׁר בּוֹחֵר בּוֹ ה' וְהַתְּכוּנָה אֲשֶׁר הוּא מְצַוֶּה בָּהּ. וְלֹא יִמָּצֵא גְּנַאי בַּצּוּרוֹת אֲשֶׁר צִוָּה הוּא בָּהֶן, כַּכְּרוּבִים. וְעִם זֶה, הֲרֵי כְּבָר חָל הָעֹנֶשׁ בּוֹ בַּיּוֹם בְּאֵלֶּה אֲשֶׁר עָבְדוּ אֵת הָעֵגֶל, וְנֶהֶרְגוּ, וְהָיָה כֹּל מִסְפָּרָם כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים מִכְּלַל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף.
וְלֹא פָּסַק הַמָּן לָרֶדֶת לִמְזוֹנָם, וְהֶעָנָן לְסוֹכֵך עֲלֵיהֶם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ לְהַנְחוֹתָם, וְהַנְּבוּאָה רוֹוַחַת וּמִתּוֹסֶפֶת בָּהֶם, וְלֹא סֻלַּק מֵהֶם דָּבָר מִמַּה שֶׁנִתַּן לָהֶם, מִלְּבַד הַלּוּחוֹת אֲשֶׁר שִׁבְּרָם משֶׁה, וְאַחַר כֵּן הִתְפַּלֵּל שֶׁיֻּחְלְפוּ לָהֶם, וְהֻחְלְפוּ לָהֶם, וְכֻפַּר לָהֶם אוֹתוֹ הֶעָווֹן.
___________________________
מה שקדם – מה שנתבאר לעיל. יחידי הסגולה – אהרן הכהן. שמעשיהם ההקשיים – המעשים שחידשו מסברתם. הצורות הנעבדות – הפסלים. מעשות לנו בתים – בניית בתי כנסת. מלכותנו – תקופת המלכים, ימי בית ראשון.
ביאורים
מניין הגיע הרעיון הזה לבחור עבודה שעליה לא נצטוו במפורש? ריה"ל מלמד שהרעיון נבע מהימצאותם של חלקים בעם שהאמינו בקסמים ובקמעות, שהיו מקובלים מאוד במצרים. את מעשיהם מדמה ריה"ל למעשיו של אותו טיפש שנכנס לבית המרקחת ומנסה לרקוח תרופות על פי אומד הדעת ולא על פי הדרכה מדויקת. חלקים אלה בעם שכנעו שזהו המעשה שאותו יש לעשות.
אך מדוע הסכים אהרן לשתף פעולה עם אותם חלקים בעם? ריה"ל מסביר שכוונתו של אהרן הייתה לחשוף את הגרעין המקולקל שהיה קיים בעם ועל ידי חשיפה זו, להבדיל אותו מייתר העם. זוהי הוכחה נוספת לכך שבקרב אנשי הסגולה נשארה המעלה גם כאשר נראה שהם מסייעים במעשה שלילי. החטא אפוא נשאר במסגרת המצומצמת של החלקים החלשים בעם, ויתרה מזו – מעשיו של אהרן חידדו את נקודת ההבדל בין הגרעין הבריא בעם לבין הגרעין השלילי. לסיכום, מסביר ריה"ל שהריחוק שלנו מן המעשה הזה נובע מהריחוק התרבותי, מהזמן ומהתקופה שבהם האירוע התרחש. כיום למשל, מקובל שבבתי כנסת ישנו ארון קודש ועליו רקומות תמונות שונות. אין מי שמעלה על דעתו שתמונות אלה או כל עיצוב אחר בבית הכנסת הוא סוג של עבודה זרה. מציאות זו מקובלת ולכן איננו רואה בה סוג של איסור. ריה"ל מדמה את העגל למציאות הבמות שרווחה בימי הבית הראשון. הבמות נאסרו בעיקר בגלל שהן מיעטו את כבודו של בית המקדש, ולא בגלל שעבדו בהן אלילים. לסיום מציין החבר שגם לאחר החטא, המשיכה ההשגחה האלוהית להעניק לעם ישראל את המן, עמוד הענן ועמוד האש וכן המשיכה הנבואה לחול בהם. ראיות אלה מוכיחות שלמרות חומרת המעשה ופחיתותו, לא נפגע הגרעין הפנימי – הסגולי של העם. בזכות הגרעין הזה המשיך היחס האלוהי להתמיד ולהתגלות בעם. זוהי ראיה נוספת לסגולת העם. סגולה שאיננה מסתלקת גם לאחר נפילות קשות.
הרחבות
1. חטא העגל
וְלֹא הָיָה אוֹתוֹ הֶעָווֹן יְצִיאָה מִכְּלַל עֲבוֹדַת מִי שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם. ריה"ל מנסה לצמצם את חומרת חטא העגל בהסבירו שהוא לא היה חטא של עבודה זרה אלא עבירה על הציווי 'לא תעשה לך פסל'. כך גם מסביר הריב"ש (רבנו יוסף בכור שור) בפירושו לתורה: "לא נתכוונו לע״ז ונתינת הטעם מוכיח, דקאמרי כי זה משה האיש אלמא דבמקום משה רצו להעמידו" [שמות לב, א].
אך ישנו כיוון אחר המסביר שאכן היה כאן חטא של עבודה זרה. ראשית, נראה שזה פשט הפסוק: "וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב" [תהילים קו, כ] (אך עיין בריב"ש שמסביר פסוק זה לשיטתו). כן משמע מדברי הגמרא במסכת עבודה זרה [דף נג]: "אלא מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו בעבודת כוכבים", "אלה אלהיך ישראל מלמד שאיוו לאלוהות הרבה".
דרשה זו האחרונה מביא רש"י על התורה, ומוסיף: "עתה צריכים אנו לאלוהות אשר ילכו לפנינו" [שמות לב, א ד"ה 'אשר העלנו'] (ועיין ברא"ם המסביר כוונת רש"י שרצו מנהיג כמשה ובדומה לשיטה הראשונה, אך חלק עליו הצידה לדרך, ר' יששכר בער איילבורג, המסביר שלא ניתן לומר זאת ברש"י. על פי נחמה ליבוביץ').
שאלות לדיון
לפי דברי החבר, אהרון עזר ביצירת העגל כיון שרצה לחשוף את כוונתם. האם המטרה מקדשת את האמצעים?
לפי דברי החבר, אם היינו חיים בזמן מתן תורה ¬¬– חטא העגל לא היה נראה לנו חמור כל כך. מה המשמעות של דברי הלל: "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ" [אבות ב, ד]? לפי דבריו, מהי ההתייחסות הנכונה לחבר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
