ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
טו אָמַר הֶחָבֵר: הִנֵּה כְּבָר הֵעַרְתָּ עַל מְקוֹם סָפֵק, וְאֵין אֶצְלִי בּוֹ סָפֵק. וּכְבָר יָצָאנוּ מֵעִנְיָנֵנוּ בַּתְּאָרִים, הָבָה נָשׁוּב אֲלֵיהֶם. וְאוֹסִיף לְךָ בֵּאוּר בְּמָשָׁל מֵהַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר הִיא אַחַת, אֲבָל יַחֲסֵי הַגְּשָׁמִים הַמְקַבְּלִים אוֹתָהּ מִתְחַלְּפִים. וְהַשְּׁלֵמִים בְּיוֹתֵר בְּקִבּוּל אוֹרָהּ הֵם הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַגְּבִישִׁים, לְמָשָׁל, וְהָאֲוִיר הַזַּך וְהַמַּיִם, וְיִקָּרֵא בָּאֵלֶּה אוֹר חוֹדֵר, וְיִקָּרֵא בַּאֲבָנִים הַמַּבְרִיקוֹת וּבַשְּׁטָחִים הַמְלֻטָּשִׁים אוֹר מַבְרִיק, לְמָשָׁל, וּבָעֵצִים וּבַקַּרְקַע וְזוּלָתָם אוֹר זוֹרֵחַ, וּבְכֹל הַדְּבָרִים כֻּלָּם אוֹר סְתָם, בְּלִי יִחוּד. וְהָאוֹר סְתָם הוּא כְּמוֹ אָמְרֵנוּ 'אֱלֹהִים', כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר, וְהָאוֹר הַחוֹדֵר הוּא כְּמוֹ 'ה'', שֵׁם פְּרָטִי, מְיֻחָד לַיַּחַס אֲשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין הַשְּׁלֵמִים שֶׁבְּנִבְרָאָיו בָּאָרֶץ, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר נַפְשׁוֹתֵיהֶם זַכּוֹת מְקַבְּלוֹת לְאוֹרוֹ, הַחוֹדֵר בָּהֶם כַּחֲדֹר אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְבַגְּבִישִׁים. וְאֵלֶּה הַנְּפָשׁוֹת יֵשׁ לָהֶן מוֹצָא וּמַחְצָב מֵאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הִתְבָּאֵר סֵדֶר הַסְּגֻלָּה וְהַלֵּב דּוֹר אַחַר דּוֹר וּתְקוּפָה אַחַר תְּקוּפָה, וְיוֹצְאִים הֲמוֹן הָעוֹלָם, מִלְּבַד אוֹתוֹ הַלֵּב, קְלִפּוֹת וְעָלִים וּשְׂרָפִים וְזוּלַת זֶה. וְנִקְרָא אֱלֹהֵי הַלֵּב הַזֶּה בְּיִחוּד 'ה'', וּבְשֶׁל הִתְחַבְּרוֹ בְּאָדָם הָעְתַּק שֵׁם 'אֱלֹהִים' אַחֲרֵי כְּלוֹת מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית אֶל 'ה' אֱלֹהִים', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל: "שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא", וּשְׁלֵמוּת הָעוֹלָם אָמְנָם הָיְתָה בְּאָדָם, אֲשֶׁר הוּא לֵב כֹּל מַה שֶּׁקְּדָמוֹ.
___________________________
היו מספקים החכמים וכו' – דנו אותו כישראל מומר לעבודה זרה, והסתפקו האם משום כך אסור לאכול מבהמה ששחט [ראה חולין דף ד, ב]. יהוא יעבדנו הרבה – [ראה מלכים ב פרק י']. ואין אצלי בו ספק – בחילוק שבין ירבעם לאחאב. יחסי הגשמים – היחס בינה לחומרים שונים. השלמים ביותר בקבול אורה – אורהּ נכנס לתוכם וממלא אותם. כמו שהתבאר – [לעיל א]. מוצא ומחצב מאדם – מקור יכולתם זאת מאדם הראשון. העתק – התחלף.
ביאורים
לאחר שהחבר ביאר את ההבדל בין הפילוסוף לבין ירבעם, טוען מלך כוזר שאף בין ירבעם לאחאב ישנו הבדל מהותי. אחאב היה מעובדי הבעל שסברו שהשמש הוא האלוה ואין מלבדו והוא נחשב "מומר לעבודה זרה" [חולין ד:]. לעומת זאת חכמים נמנעו מלהתייחס כך לירבעם. אמנם הוא היה עובד עבודה זרה, אך יתרונו היה שאף-על-פי-כן כל כוונתו הייתה לה' אלוהי ישראל. על אף שלירבעם ולאחאב אין חלק לעולם הבא [סנהדרין צ.], אנו למדים שיש הבחנה ביניהם בגלל הכוונה השונה.
החבר מסכים עם דברי מלך כוזר וחוזר לעניין תארי ה'. הוא מביא משל על השמש; השמש מקרינה את אותו אור לכול. המשמעות של האור משתנה לפי העצם שהוא פוגש. אל המים - האור חודר ומאיר. לעומת זאת אל האדמה לא. כן בנמשל "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹהִים" [תהילים פד] אלוהים מאיר את אורו על הנפשות באופן שווה. יש נפשות שמוכנות יותר לקבל את האור האלוהי ויש שפחות. ככל שהנפש מסוגלת לקבל יותר את האור האלוהי מתגלה בה יותר שם שמים. ישנה הבחנה בין ישראל לאומות, ואף בתוך עם ישראל ישנם דרגות. הנביאים הם המוכנים ביותר לקבל את האור ואצלם מתגלה ה' בשמו המיוחד. לעומת זאת אצל שאר בני האדם הוא מתגלה בשם אלוהים. האדם נברא אחרון, הוא נועד להשלים את כל מה שנברא לפניו. כאשר האדם מגלה את כוחותיו בשלמות, כאשר מאיר בו האור האלוהי במלואו, ישנה השלמה גם של העולם כולו וגם של שם ה' שהתגלה בו.
הרחבות
* ההבדל שבין ירבעם לאחאב
לְהַבְדִּיל בֵּין סִיעַת יָרָבְעָם וּבֵין סִיעַת אַחְאָב. מקור להשוואה זו מצוי כבר בדברי הגמרא: "אמר רבי יוחנן: קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם. ומפני מה תלה הכתוב בירבעם מפני שהוא היה תחילה לקלקלה" [סנהדרין קב:]. השוואה זו מופיעה כבר בפסוקים העוסקים באחאב: "ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט" [מלכים א טז, לא], ופירש רד"ק: "הנקל לכתו – אם היה בעיניו נקל ללכת בחטאת ירבעם והם העגלים כן הראה במעשיו כי נקלים היו בעיניו אותם החטאות ולקח אשה מגויי הארצות לחטוא עוד ולעבוד הבעל".
* ההשוואה בין אכילה אצל ירבעם לאחאב
הָיוּ מְסֻפָּקִים הַחֲכָמִים אֵיך אָכַל יְהוֹשָׁפָט מִסְּעֻדַּת אַחְאָב, וְלֹא הֵטִילוּ דֹּפִי כָּזֶה בְּסִיעַת יָרָבְעָם. כוונת ריה"ל לדברי הגמרא: "אמר רב ענן אמר שמואל: ישראל מומר לעבודת כוכבים – מותר לאכול משחיטתו, שכן מצינו ביהושפט מלך יהודה שנהנה מסעודת אחאב, שנאמר: 'ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד' " [חולין ד:].
בפירוש קול יהודה הקשה המפרש היכן מצאנו אצל ירבעם שמותר היה לאכול אצלו? ותירץ שזה נלמד מדברי הנביא: "וידבר המלך אל איש האלהים באה אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת: ויאמר איש האלהים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבא עמך ולא אכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה: כי כן צוה אתי בדבר ה' לאמר לא תאכל לחם ולא תשתה מים..." [מלכים א יג, ז-ט]. משמע שהסיבה לאי אכילתו היא הנבואה ולא איסור אכילה אצל מומר (ועיין בפירוש אוצר נחמד שחלק).
שאלות לדיון
מה התועלת בביאור ההבדל בין ירבעם לאחאב? שניהם רשעים וזהו!
"לב העולם אתה", איך אפשר להגיע למעלה זו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
