ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
___________________________
אין לנו לדחותם – את הבנת הפילוסופים. במה שראו – מלאכים. הדעת הראשונה – שדמות כבוד ה' שראה יחזקאל מן הנבראים [הערת הרב שילת]. הדעת השניה – מן הצורות הרוחניות. תולדותיו – השפעותיו. רגיל אצלנו – דור המדבר הורגלו בראייתם. יהרס אליה – יתפרץ להשיגה. בשמות התוריים – אופן פירושנו הוא כפי משמעות המושג בתורה. למשפטים הטבעיים – חוקי הטבע. שיעור קומה – חיבור קדום שיש בו תיאורים גשמיים של דמות של מעלה, כביכול [הערת הרב שילת]. למה שיש בזה וכו' – מחמת שדימויי ההגשמה משפיעים על הרגש, כפי שיבאר.
ביאורים
ריה"ל חותם בפסקה זו את הדיון על שמות הקב"ה והתגלותו בעולם. הדיון נחתם בבירור כמה מושגים שקשורים לקב"ה. המושג הראשון הוא מלאכים. מי הם המלאכים? מלאך פירושו שליח. מישהו אשר עושה את שליחות הקב"ה לצרכים שונים אשר צריכים להתרחש במציאות. מלאכים אלו יצורים רוחניים אשר נבראו מחומר גשמי דק. אנו יכולים למשש ולחוש דברים חומריים. אך ישנם סוגי חומרים שהם חומריים ואין אנו יכולים לראות אותם ולהיפגש איתם. הדבר דומה לכוח השמיעה. ישנם צלילים שאנו בני האדם איננו יכולים לשמוע, אך כלבים ובעלי חיים שומעים אותם היטב. מכאן שצלילים אלו שייכים לעולם החומרי שלנו, אך אין לנו הכלים לחוש אותם. אותו הדבר ביחס למלאכים. ריה"ל מבאר שלמלאכים יש גוף חומרי, אך הוא דק וחושינו אינם יכולים לפגוש אותו. הוא מוסיף ואומר שיש שני סוגי מלאכים; מלאך שנברא למשימה מוגדרת חד פעמית, ומלאך שהוא נצחי, מכיוון שיש לו שליחות שאינה משתנה.
המושג השני הוא כבוד ה'. גם כבוד ה' עשוי מחומר דק שאיננו יכולים לקלוט בחושינו. מטרת חומר זה היא כפולה: להיות החומר שממנו עשויה ההתגלות האלוהית אשר הנביא רואה, וכן להוות את המשלחת שמלווה את ההתגלות האלוהית ואת הנוכחות האלוהית בעולם הזה. כבוד מלשון כבודה. זוהי הפמליה המלווה את המלך בלכתו ובהופעתו. ריה"ל מבאר [מאמר שני אות ד] שפירוש הכתוב 'וירד ה' על הר סיני' הוא שכבוד ה' ירד על הר סיני. כל משרתיו ופמלייתו, ובמילים אחרות, כבודו, ירדו על הר סיני, אך הוא נשאר בשמי שמים.
באותו אופן מבאר ריה"ל את המושג'שכינה' . גם השכינה היא חומר דק שנברא על ידי הקב"ה כאשר הוא רוצה להתחבר עימנו.
מעבר לכל המטרות שלהן, כל הבריאות הללו נבראו למטרה אחת עליונה, והיא ליצור יראת שמים בלבבות הרואים. כבוד ה' שהתגלה במעמד הר סיני וכן מראות הנבואה, באים להחדיר יראת ה' בכל מי שחווה את ההתגלות האלוהית הזו.
הרחבות
* "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" – ראיית קשר של תפילין
שֶׁיִּשָּׁמֵר מֵרְאִיַּת הַפָּנִים, אֲשֶׁר לֹא יִסְבְּלָהּ בָּשָׂר וָדָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר: "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי". הגמרא דרשה פסוק זה: " 'והסרתי את כפי וראית את אחֹרי' – אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין" [ברכות ז.].
הרב קוק, הסביר שבהשגות המופשטות ובמיוחד בהשגת האלוהות, ישנן שתי דרכים אפשריות לעיון: הראשונה, עיון באמת מצד עצמה, והשנייה עיון באמת כפי ערך שכלו של המשיג. "והאמת המופשטת שלא לפי ערך השגת השכל אין זה בגדר השגה, ועל זה נאמר "כי לא יראני האדם וחי" ".
לפי זה, הסביר את הדימוי לתפילין: "על כן כיון בזה התפילין למשל, בהם נאמרים דברי בינה, דברי אלוהים חיים, אבל אין להם יחש אל האדם, מי מקשרם אל האדם שיפעלו עליו – הקשר של תפילין. כך ההשגה המופשטת נקראת בשם תפילין, טוטפת. וההשגה המגעת לשכל [נקראת] קשר של תפילין" [עין איה, ברכות פרק א, עו].
שאלות לדיון
"וְאִם תִּתְאַמֵּץ לַעֲשׂוֹת כֵּן תִּסְתַּמֵּא". יש ספרים שמסוכן ללמוד? מהו סדר הלימוד הנכון?
מהי התועלת בסיפור על מופתים של צדיקים? יש סיפורים שלא ראוי לפרסם?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











