ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בדרכו חלף מיודענו על פני ניידת גדולה של בנק הדם, והנה מחשבה חדשה צצה בראשו – זמן רב לא תרמתי דם, וטוב אעשה אם אעשה חסד בגופי ואתרום דם. הרי בשבועות קוראים את מגילת רות, מגילת החסד, ותרומת הדם יכולה להיות הכנה מצוינת למתן תורה.
וממחשבה למעשה. שמואל ניגש אל הניידת, אך להפתעתו הרבה תלויה בפתחה הודעה מעניינת...
בערב שבועות לא מקיזים/ תורמים דם, למעט במקרים של פיקוח נפש. (עיין רמ"א או"ח תסח, י ומשנ"ב שם. וכן שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סימן מו. וגזרו חכמים בכל ערב יום טוב משום ערב שבועות, אך בערב יום טוב אחר אפשר יותר להקל מבשבועות). הסיבה להלכה המיוחדת הזו היא שהמקיז דם בערב שבועות מסתכן בנפשו, כי בערב שבועות יש רוח שנקרא 'טבוח', שאם ישראל לא יקבלו את התורה, חלילה, 'טובח' את בשרם ודמם של ישראל (גמרא שבת קכט:).
להלכה 'מסתורית' זו יש משמעות עמוקה ומעניינת, הנוגעת לעבודתנו בחג השבועות וליחסינו לתורה בכל השנה. אולם לפני שניגע במשמעות הרוחנית נציין כאן פרט מעניין נוסף הנוגע לשבועות. בשונה משאר החגים, אסרו חג של שבועות נקרא במשנה (חגיגה ב, ד) 'יום טבוח', כי בכל הרגלים היחידים יכולים להביא את קרבנותיהם בכל שבעת ימי הרגל, אך שבועות שהוא יום אחד בלבד אפשר להביא את קרבנותיו בששת הימים שלאחר הרגל, ובעיקר ב'איסרו חג' היו טובחים את הקרבנות. האם 'מקרה' הוא שבערב החג מסתובב רוח הנקרא 'טבוח', והיום שלמחרת החג נקרא 'יום טבוח'?
רעיון עמוק גנוז כאן. מפורסמים דברי ריש לקיש (שבת פח) על הפסוק – "ויהי בוקר יום ה שישי", שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, ש'אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימים, ואם לאו- אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". ובמילים אחרות, העולם קיבל את חייו בבריאה, אך חייו היו תלויים ועומדים עד מתן תורה.
ואכן, בכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא, יצאה נשמתן של ישראל, וכל פעם הוריד הקב"ה טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם' (שבת פח). כלומר, במתן תורה הסתלקו מאיתנו חיינו הקודמים וזכינו לחיים חדשים.
עתה נקשור את כל חלקי הפאזל. הנשמה היא זו שמחיה את האדם. הנשמה היא חלק אלוק' ממעל. אמור מעתה, המדרגה הרוחנית שאלוקים נותן לאדם היא זו שמחיה אותו. התורה היא מדרגה רוחנית חדשה שה' נותן לעולם, לפיכך החיים הקודמים מסתלקים, ובשעה שאנו מקבלים תורה אנו מקבלים חיים חדשים.
בכל שנה, אנו חוזרים מחדש על התהליך שקרה בעת המאורע ההיסטורי שאנו מציינים באותו חג. ערב שבועות, העולם עומד וממתין בציפייה דרוכה לחיים החדשים שנקבל במתן תורה. חייו הקודמים הולכים ומסתלקים, אם נקבל את התורה נקבל חיים חדשים, ואם לאו יחזור העולם לתוהו בוהו.
כך גם בעניין הקזת הדם. הקזת הדם גורמת לגוף לייצר דם חדש, והיא בריאה מאד, כי היא 'מחדשת' את גוף האדם. הדם הוא הנפש. בדם מצויים החיים הפיזיים של האדם. מי שמחליט להמיר את החיים הרוחניים החדשים שאנו הולכים לקבל בשבועות בהתחדשות של חיים גשמיים, הוא מסתכן, חלילה, באיבוד חייו.
לעומתו, מי שאכן מקבל תורה, וזוכה לחדש את חייו בעומק רוחני, הרי ששבועות הוא נקודת הזמן בו הוא 'טובח' את חלקיו הנמוכים ומתעלה. טביחה זו מתבטאת מהבאת הקרבנות, שאנו מקריבים בהם את הבשר והדם של הקרבנות, מעלים ומתעלים. כך במקום ה'טבוח' המסוכן של ערב שבועות אנו זוכים ל'יום טבוח' לאחר החג.
ובחיי היום יום. במבט ראשוני, התורה נראית לאדם כנוטלת את חייו. הוא נדרש, כביכול, להקריב את החיים המעשיים והחומריים (שנבראו במעשה בראשית) לטובת עניינים רוחניים. אולם כשהאדם זוכה ומקבל תורה, הוא מגלה שבכך זכה לחיים חדשים, חיים עמוקים המתאימים לו ומעשירים את חייו. שנזכה לקבל תורה בשמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
