ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת רות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אך האיכות המוסרית והאידיאליסטית של המגילה, בייחוד כפי שהיא משתקפת דרך הפריזמה של ההגות והפרשנות של חכמי המדרש והתלמוד ושל מפרשים מאוחרים יותר, היא זו שמעניקה למגילה הזאת את הרלוונטיות והחשיבות העל-זמנית שלה. זאת מגילה על חורבנה של משפחה ועל שיקומה, על נאמנות לזולת ועל אינטרס עצמי, על תקווה ואמונה ועל ייאוש ובדידות.
היא כל כך אנושית בתיאור האירועים והאנשים עד שכל מי שקורא אותה מסוגל להזדהות עם הסיפור ולשאוף לשלב את גדולתה בהתנהגות שלו עצמו. המגילה, שאותה חיבר הנביא שמואל, מדברת לכל אחד ואחד מאתנו על בסיס אישי מפני שזה מה שהיא אמורה לעשות.
הגיבורה של הסיפור היא נעמי, אלמנה, אם שכולה, מוכת עוני ומנודה מהקהילה שזוכרת לה רק את מעמדה המיוחס בעבר ונוטרת לה טינה על נטישת ארץ ישראל בשעת מצוקה ומשבר. באמצעות רות גם נעמי תזכה לגאולה ולשיקום ולהשבת מעמדה כאחת האמהות החשובות של עם ישראל.
הסירוב העקשני של רות לנטוש את חמותה לגורלה מבטיח את מקומה כאימא של משפחת המלוכה היהודית. רות, שהייתה במקור נסיכה פגאנית, הגיעה לגדולה מחוץ למחנה ישראל. עכשיו, באמצעות נוכחות נעמי והדוגמה האישית שהיא נותנת, רות מוצאת את עצמה כשגורלה קשור קשר בל יינתק לגורל עם ישראל ולאלוקי ישראל.
היא מנצלת את הפתיחות של היהדות כלפי זרים, גרים וחלשים ומסרבת להירתע מהעלבונות וחוסר הרגישות של יהודים אחדים שבהם היא נתקלת. היא איבדה את גאוותה ואת יהירותה, את גינוני המלכות החיצוניים ואת העושר, אבל היא זכתה בשכנוע פנימי עמוק, בחתירה עיקשת למטרה ובחזון של הגשמה ותקווה.
אך כפי שקורה לא פעם בחיים, אדם לא יכול להשיג הישגים כאלה לבדו. תמיד יש צורך בשותף. ושותף מפתיע לדרמה הזאת בחייה של רות הוא בועז, מנהיג ישראל, שגם הוא אלמן ובודד ומחפש את ההגשמה והנצחיות שלו בחיים. יחד רות ובועז יוצרים עתיד יהודי לעולמי עד, גם אם ברגע הנישואים שלהם הם ערים רק לצרכים שלהם ולאושר הפרטי שלהם.
דומה שנעמי מבינה טוב יותר את החשיבות האמיתית של האיחוד ביניהם, ולכן כשנולד ילד לרות ובועז, נשות בית לחם, שניחנו באינטואיציה אלוקית שקיבלו מהבורא, אומרות ובצדק "יולד בן לנעמי". החזון של נעמי שימש כזרז בדרמה האנושית והלאומית הזאת.
הסיפור סובב סביב פרטים קטנים ואירועים חסרי חשיבות, לכאורה. התפריט של ארוחת הצהריים הדלה שהוגשה לאישה הענייה המלקטת בשדות יהודה, הנאמנות של האישה הצעירה שמטפלת באישה המבוגרת שירדה מנכסיה, חוסר הנכונות של אדם שבדרך כלל היה טוב, עד שאפילו שמו היה "טוב", להסתכן במורת רוח של הציבור או בהפסד כספי אישי על מנת לסייע לאדם אחר – כל אלה משתלבים איכשהו במכלול של הסיפור הזה.
האזהרה של חז"ל במסכת אבות שאסור לאדם להתייחס בקלות ראש לתורה ולמעשים טובים מהדהדת בכל מגילת רות ואירועיה. ההשלכות השליליות על האדם בעקבות נטישת ארץ ישראל ועם ישראל מוצגות במפורש בסיפור הזה ובדברי כל המפרשים למגילת רות.
לטוב או לרע, היהודי הפרטי קשור לגורל של העם היהודי כולו ולגורל ארץ ישראל. אנשים גדולים המיטו על עצמם חורבן רק מפני שלא הבינו שהנוחות והרווחה האישית שלהם אינן תמיד הדבר החשוב ביותר מול רצון האל וגורל הקהילה היהודית. הדרך של נעמי חזרה לבית לחם היא ארוכה וכואבת, אבל נעמי מודעת לטעויות שעשתה ונחושה בדעתה, באמצעות רות, לתקן אותן. זה בעצם המסר החשוב והאמיתי של המגילה הקדושה הזאת.
מגילת נאמנים - עיון והקשבה במגילת רות ותקם היא ונערותיה ותשב משדי מואב
מגילת נאמנים - עיון והקשבה במגילת רות (חלק ב')
מגילת נאמנים - עיון והקשבה במגילת רות שבט יהודה - ייאוש האיש מול אחריות האישה
מגילת נאמנים - עיון והקשבה במגילת רות (סיום וסיכום)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
