ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הוא לא ידע מה יוכל לעשות כדי להשתנות באמת בגיל כה מבוגר, ואז עלה בדעתו לתת צדקה בסתר לתלמיד חכם עני בשם רבי יצחק שעמו התפלל בבית הכנסת. מדי יום הניח בעת התפילה באין רואים מטבע הגונה בתוך כיס התפילין והטלית של רבי יצחק. הלה מצא את המטבע מדי יום ותמה: מי הוא הנותן מעות בתוך כיס התפילין והטלית שלי?!
רבי יצחק ביקש מהשמש של בית המדרש שישגיח ויראה מי ממשמש בכיס התפילין והטלית שלו בעת התפילה ויגלה לו את זהותו, אבל לא יספר על כך לשום אדם אחר. השמש החל לשים לבו לכך, עד שבוקר אחד ראה את יחיאל ממשמש בכיס התפילין והטלית של רבי יצחק ומניח שם דבר מה. לאחר התפילה גילה השמש לרבי יצחק מי האיש שנותן לו צדקה בסתר מדי יום.
רבי יצחק החל לקרב את יחיאל והציע לו ללמוד יחדיו שישה סדרי משנה. הוא היה חוזר עמו על כל פרק משניות כמה פעמים עד שהיה שגור בפיו. וכך המשיך ללמוד עמו עד שסיימו את כל פרקי המשניות. באופן הזה גם למד עמו 'עין יעקב' על אגדות הש"ס, ולאחר שגמרו נעשה יחיאל למדן במקצת ורבי יצחק החל ללמוד עמו ספרי יראים למיניהם, ספרי מוסר וגם את ספר הזוהר הקדוש. כמו כן הצטרף יחיאל לחברה שלומדת משניות, וכך התמיד ללמוד ולהתעלות בקדושה עד ימיו האחרונים.
כאשר נפל יחיאל למשכב, הלך רבי יצחק לבקרו והכריח אותו בתקיעת כף שיתראה איתו לאחר מותו. בעת גסיסתו באו כל המשתתפים בחברת המשניות ולמדו משניות עד שהסתלק מהעולם. במשך השלושים סיימו ללמוד את כל המשניות לעילוי נשמתו.
בתום השלושים נראה יחיאל לרבי יצחק בחלומו. רבי יצחק שאל: "גלה לי היכן מקום מנוחתך?"
"מנוחתי בין הצדיקים בגן עדן", ענה יחיאל, והוסיף: "זכיתי לתקן הכול בימי חיי, פרט לדבר אחד, וחברת המשניות שלמדו בעבורי תיקנו אותו".
יחיאל המשיך לפקוד את רבי יצחק בחלומותיו בדרך קבע. רבי יצחק ביקש ממנו לפרש מאמרי זוהר מסוימים ויחיאל גילה לו איך לומדים את המאמרים הללו בגן עדן.
פעם אחת גילה רבי יצחק לאחד מקרוביו את פירושו של מאמר זוהר מסוים, כפי ששמע מפי יחיאל עליו השלום. לאחר מכן לא הופיע יחיאל בחלומותיו של רבי יצחק במשך תקופה ממושכת. כאשר הופיע לבסוף, רבי יצחק שאלו: "מפני מה איחרת לבוא הפעם?"
"מחמת שגילית לאחרים את הפירוש שגיליתי לך על מאמר הזוהר. אסור היה לך לעשות זאת, והקפידו בשמיים על כך. אבל הוכרחתי לבוא בגלל תקיעת הכף בינינו".
"מכאן ואילך לא אגלה את פירושי הישיבה של מעלה לשום אדם בעולם", הבטיח רבי יצחק, "ורק תבטיח לי שתבוא אליי בקביעות ולא תאחר".
יחיאל הבטיח והמשיך לפקוד את רבי יצחק בחלומו בקביעות ולגלות לו פירושי אמת מהעולם העליון.
לאחר תקופת מה שוב נעדר יחיאל מחלומותיו של רבי יצחק במשך תקופה ממושכת, וכאשר הגיע שאל רבי יצחק: "מדוע איחרת לבוא הפעם, הרי לא גיליתי את דבריך לאף אחד?!"
"דע לך שהעלו אותי לעולמות עליונים מאוד", אמר יחיאל, "ומר לי מאוד לרדת מאותם עולמות לזה העולם השפל, על כן איחרתי לבוא. אבל נאלצתי להגיע בכל זאת בגלל תקיעת הכף בינינו. על כן אבקש מרום מעלתו שימחל לי על תקיעת הכף וימנע ממני את הצער הנורא שבירידה לעולם הזה".
רבי יצחק מחל ליחיאל על תקיעת הכף ביניהם, והלה שב לעולמותיו העליונים ולא התגלה לו עוד.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











