ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
במסכת ראש השנה מובא הסבר לזמנו של קרבן שתי הלחם: "אמר רבי יהודה... ומפני מה אמרה התורה: הביאו שתי הלחם בעצרת? מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא. אמר הקב"ה: הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן". והדברים טעונים בירור – מה הקשר בין פירות האילן ובין מנחה של תבואה ודגן? יתרה מזאת, בעוד שעל פי התורה איסור האכילה קודם הנפת העומר בפסח הוא על התבואה, הרי שהמשנה (שעל פיה נפסקה ההלכה ברמב"ם) מוסיפה גם את הנסכים והביכורים, כלומר את שאר פירות האילן. מדוע נאסרה גם הקרבת פירות קודם העומר במקדש? מדוע לא נאסרה אכילתם במדינה, כמו שנאסרה אכילת התבואה? מה פשר ההבדל שבין המקדש והמדינה?
התבוננות בפסוקים ובמדרשים המתארים את המשכן והמקדש מעלה השוואות רבות בינם ובין תיאורי גן העדן: מחוץ לגן העדן ה' משכין את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת; איסור היטמאות הכוהנים בטומאת מת, והאיסור המוחלט לכהן הגדול, מוסבר על ידי אי-השייכות של המוות, שנגרם בעקבות חטא האדם הראשון, למציאות של גן העדן שלפני החטא; הכהן הגדול וביתו מקבילים לאדם הראשון וחווה. במדרש אחר מתוארים השלבים של גלות השכינה מהעולם וחזרתה אליו, כאשר השלב הראשון בהתרחקות הוא חטא האדם הראשון, ואילו השלב האחרון בחזרה הוא במשכן; ועוד ועוד. מציאות המשכן מבטאת אפוא מציאות של עולם קדום יותר, טהור, בו לא קיים החטא של האדם הראשון.
על פי תיאור התורה, הפך הלחם למזונו של האדם רק לאחר החטא וההגליה מגן העדן: "וקוץ ודרדר תצמיח לך, ואכלת את עשב השדה, בזיעת אפך תאכל לחם". לפני שחטא האדם, מזונו היה הפירות של אילנות גן העדן. התורה אסרה את אכילת התבואה החדשה הן במקדש והן במדינה במידה באופן שווה, אך במקומות השונים יש משמעות שונה לאותו המזון – בעוד שבמדינה, במציאות הרגילה, לחמו של האדם הוא הלחם המוכר לנו מקמח דגן, הרי שבמקדש, המבטא את המציאות שקודם החטא, כולל האיסור גם את כל פירות האילן. מסיבה זו נאסרה הקרבת מנחות או ביכורים שאינם מחיטה קודם הקרבת שתי הלחם בחג השבועות.
רש"י בהסבר הגמרא בראש השנה המוזכרת לעיל, כותב: "ואני שמעתי דרבי יהודה לטעמיה דהא אזלא כמאן דאמר בסנהדרין עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה".
כעת תובן הגמרא במסכת ראש השנה, זו שקשרה את הקרבן בשבועות לברכת פירות האילן. ההנפה מברכת את הדומה לה – את מזונו הבסיסי של האדם. במקדש מזון זה הוא פירות האילן כולם, ולכן הפירות כולם מתברכים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
