ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
כסף שנלקח מאגודת הסטודנטים. האם על מנת להשיב כסף זה לאחר מספר שנים יש להחזירו דווקא לאגודה או שניתן להחזיר כסף זה גם למוסדות צדקה שונים?
ועוד אם לא זוכרים את הסכום המדוייק שנלקח מה ניתן לעשות?
תשובה
כסף שנלקח מאגודת הסטודנטים צריך לחזור לאגודה זו.
ביחס לחלק השני בשאלתך, אני מבין מדברייך שהכסף נלקח ללא רשות וגם שאין מי שתובע אותו. על בסיס שתי הנחות אלו התשובה היא כדלהלן:
כשלא זוכרים את הסכום המדוייק, מן הדין צריך לשלם את הסכום שבודאי נלקח. וכדי לצאת ידי שמים צריך לשלם גם את שאר הסכום שיש ספק לגביו.
איני יודע אם התחייבתי
הדין המקורי
מבואר במשנה ובגמרא במסכת בבא קמא קיח' א' שאדם המודה בפני חבירו ללא שהלה תובעו, ואומר לו גזלתיך, הלויתני, הפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך חייב לשלם כדי לצאת ידי שמים אך אם אומר איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי (כלומר איני יודע אם התחייבתי) פטור מלשלם אפילו כדי לצאת ידי שמים.
כך פסק גם השו"ע בסימן עה' סע' י':
לא תבעו אדם, אלא מעצמו אמר לחבירו: הלויתני, או: הפקדת אצלי, או: גזלתיך ואיני יודע אם החזרתי לך, פטור. ואם בא לצאת ידי שמים, חייב לשלם. אבל אם אמר: איני יודע אם הלויתני או אם הפקדת אצלי או אם גזלתיך, הואיל ובלא תביעת אדם אמר כן, פטור אף לצאת ידי שמים.
כמובן דיון זה נכון רק לאופן בו אין תביעה, אך אם השכנגדו תובעו והנתבע אומר איני יודע אם התחייבתי, חייב להישבע שבועת היסת שאינו יודע וחייב לשלם כדי לצאת יד"ש. ואם אומר איני יודע פרעתי חייב לשלם. (שם סעיף ט).
התחייב לאחד ואינו ויודע מיהו
שנינו במשנה מסכת בבא מציעא לז' א':
אמר לשנים: גזלתי לאחד מכם מנה, ואיני יודע איזה מכם. או: אביו של אחד מכם הפקיד לי מנה ואיני יודע איזה הוא - נותן לזה מנה ולזה מנה, שהודה מפי עצמו.
ומבארת הגמרא שם שמדובר שאין השנים תובעים אותו אלא החייב בא לצאת ידי שמים לכן נותן לכל אחד מהם מנה.
כן פסק בשו"ע סימן שסה' סעיף ב':
"אמר לשנים: גזלתי את אחד מכם ואיני יודע איזהו, אינו נותן אלא מנה, והם חולקים ביניהם, מאחר שהם לא היו יודעים שנגזלו, אלא על פיו; ועם כל זה אם בא לצאת ידי שמים, חייב לשלם כל הגזילה לכל אחד ואחד".
לכאורה היה מקום לומר שהגזלן פטור גם לצאת ידי שמים שהרי ביחס לכל אחד מהשנים הוא כאומר איני יודע אם התחייבתי, וכיון שהם אינם תובעים אותו מדוע לחייבו לשלם?
מכאן נלמד שכשברור לאדם שהתחייב ורק מסתפק למי התחייב כדי לצאת ידי שמים צריך לשלם לכל מי שהוא בכלל הספק בשונה ממצב בו לא ברור כלל שהתחייב.
מחלוקת הרמב"ן ובעל התרומות (מובאת בגר"א סימן עה' סעיף יח')
הרמב"ן דייק בלשון המשנה שאומרת אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה שאם מדובר באדם עצמו שהפקיד כיון שגם עליו מוטלת האחריות לזכור למי הפקיד אין הנפקד חייב להחזיר לשניהם אפילו כדי לצאת ידי שמים. בעל התרומות חולק ולדעתו בכל אופן שיודע שהתחייב ואינו יודע למי, חייב לשלם לשניהם כדי לצאת ידי שמים. כמובן כשגזל ואינו יודע למי לכו"ע חייב לשלם לשניהם כדי לצאת ידי שמים.
התחייב ולא יודע כמה
כתב השו"ע בסימן עה' סעיף יח:
טענו שניהם ספק, כגון שטענו: הלויתיך ואינו יודע כמה, והשיבו: אמת שהלויתני ואיני יודע כמה, אין הנתבע נשבע אפילו היסת, ומשלם לו מה שברור לו ויוצא בו אף ידי שמים. ויש אומרים שכיון שזוכר שלוה, אינו יוצא ידי שמים עד שיתפשר עם המלוה במה שיוכל. ובין כך ובין כך יכול המלוה להחרים סתם על כל מי שיודע הוא חייב לו ואינו פורעו.
כלומר אדם הטוען התחייבתי בהלוואה ואיני יודע כמה, יש אומרים שחייב לתת את הסכום שברור לו שלווה ומעבר לכך פטור אפילו לצאת ידי שמים. ויש אומרים שכדי לצאת ידי שמים חייב לשלם גם את הסכום שמסופק בו להתפשר עם המלווה. צריך לברר מה יסוד המחלוקת בין הדעות המובאות בשו"ע? ומה הדין באדם שגזל ואינו יודע כמה האם גם בזה חולקים?
אפשרות א' לביאור המחלוקת
ניתן אולי לומר שהמחלוקת בשו"ע היא האם לדמות מקרה של התחייבתי ואיני יודע כמה להתחייבתי ואיני יודע למי. יש אומרים שכיון שברור לו שהתחייב ממילא גם על החלק שלא ברור לו חייב לשלם כדי לצאת
ידי שמים. ואחרים סוברים שאין לדמות, ודוקא באופן שהתחייב ולא יודע למי, נותן לשניהם כדי לצאת ידי שמים שאל"כ יתכן שלא יתן כלום לאדם שהתחייב כלפיו, אך כשהתחייב לאדם אחד ואינו יודע כמה, מספיק שיתן לו מה שבודאי חייב לו לדעתו.
דעת הגר"א בביאור המחלוקת
הגר"א (בשו"ע על סעיף יח) מבאר שלכו"ע באופן כזה חייב לצאת ידי שמים ואין חילוק בין מצב שהתחייב ולא יודע למי לבין מצב שהתחייב ולא יודע כמה. והמחלוקת בשו"ע בסעיף יח' היא מחלוקת הרמב"ן ובעל התרומות האם אנו אומרים בהלואה שכיון שחובה על המלווה לזכור כמה הלווהו אין לחייב את הלווה לשלם מה שמסופק אם בכלל חייב גם כדי לצאת ידי שמים.
הנפקא מינה בין הביאורים בשו"ע היא מה הדין בגזל ואינו יודע כמה, לדעת הגר"א באופן זה אין מחלוקת ולכו"ע חייב לשלם גם את הסכום המסופק כדי לצאת ידי שמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












