ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הנתבעת היא עמותה שארגנה שבת אירוח בשדרות למשפחות מכל רחבי הארץ. אחת המשפחות שהגיעו, התארחה בפנימיית הישיבה בשדרות, בחדר שהיה בו מקרר, השייך לאחד מתלמידי הישיבה, שהוא התובע. אותו תלמיד לא ידע על כך שהכניסו משפחה לחדרו. המשפחה המתארחת השתמשה במקרר, ללא הסכמת התובע. לאחר השבת, התברר שהמקרר מקולקל. בדיקת טכנאי העלתה שהמדחס מקולקל. נוסף על כך, המקרר התלכלך מחמת השימוש של המשפחה.
התביעה:התובע תובע מהנתבעת השתתפות בתיקון המקרר. הוא מודע לכך, שהיה יכול לתבוע את המשפחה המתארחת ישירות, אולם הוא העדיף לתבוע את העמותה, אף שיתכן שהמשפחה היתה מודה שהיא קלקלה את המקרר, ואילו הנתבעת אינה יכולה לדעת על כך דבר.
תשובת הנתבעת: הנתבעת טוענת, שהמקרר היה ישן והקלקול אינו קשור אליה כלל. הנתבעת קיבלה על עצמה לשלם במידה שבית הדין יקבע שהמשפחה המתארחת אחראית לנזק שנגרם.
פסק הדין : בית הדין פטר את הנתבעת.
הנימוקים: על מנת שהמדחס של המקרר יתקלקל ע"י שימוש לא נכון, המקרר צריך להיות פתוח זמן רב ביותר, דבר הגורם להפעלה רצופה של המדחס ועלול לגרום לקלקולו. בנדון דידן, לא סביר שדבר מעין זה התרחש. שכן, מדובר במשפחה מן היישוב, שמן הסתם השתמשה במקרר בדרך הרגילה והסבירה. הרבה יותר מתקבל על הדעת, שהמקרר התקלקל פשוט משום שהוא ישן.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
67 - תלמיד ששאל מצלמה ושברה
68 - שימוש במקרר ללא רשות
69 - תוקף צוואה שלא נכתבה כציווי לאחר מיתה
טען עוד
היות שהמשפחה נחשבת כשואל, היה מקום לחייב אותה גם בנזק שנגרם למקרר באונס, שהרי שואל חייב באונסים. אלא שנראה, שסיום השימוש במקרר נחשב כהחזרת המקרר. היות שבמהלך השבת המקרר היה תקין, הרי שכשהמשפחה עזבה את החדר במוצאי שבת, הרי זה כשואל שהחזיר את החפץ למקומו, שאינו נחשב כשואל יותר. וגם בשואל שלא מדעת, כתב הרמ"א (חושן משפט סימן רצב סעיף א), ששומר ששאל שלא מדעת והחזיר את החפץ למקומו, אינו נחשב כשואל יותר, וחוזר להיות כשומר בעלמא.
לאור זאת, אין לחייב את המשפחה מדין שואל.
נוסף על כך, יש לדון בשאלת 'נהנה'. למשפחה בוודאי נגרמה הנאה מהשימוש במקרר. ההנאה מוגדרת כהפרש בין עלות התארחות בחדר עם מקרר לעומת עלות התארחות בחדר בלא מקרר. בית הדין העריך את שווי ההנאה בנדון דידן בכ-20 ש"ח.
ואמנם, אילו לא היה נגרם לתובע שום נזק, לא היה אפשר לחייב את המשפחה לשלם עבור ההנאה, כדין 'זה נהנה וזה לא חסר'. אבל בנדון דידן, הרי התלכלך המקרר, ובנוסף, כל שימוש במקרר גורם לבלאי של המנוע, ועל כן יש לדון אם מדובר במקרה של 'זה נהנה וזה חסר' המחייב לשלם עבור ההנאה, אף אם ההנאה יתרה על החסרון. יש לציין, שאף אם החסרון הוא פחות משווה פרוטה, עדיין יש דין שמשלמים את כל ההנאה, כפי שכותבים בעלי התוספות בכתובות(ל: ד"ה לא צריכה).
עם זאת, לדעת רוב הדיינים, היות שלכלוך אינו גורם לירידה בערך המקרר עצמו, ואינו פגם במקרר בעצמו, אין זה נחשב 'חסרון'. גם הבלאי המצטבר של המנוע אינו משמעותי כלל, ואין זה נחשב כחסרון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
