ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- עבדו את ה' בשמחה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
תפילות הימים הנוראים מקפלות שמחה גדולה ורבת ביטויים בתוכן.
על אף שהדבר נשמע לכאורה חריג, שמחה בתוך יראה, אכן, בנוסח התפילה שקבעו אנשי כנסת הגדולה נמצאים ביטויים רבים ומגוונים לשמחה: "שמחה לארצך, ששון לעירך" ושוב, "צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברנה יגילו".
ביטויי שמחה אלו לגוניהם השונים אינם קובעים עובדה, אינם באים לומר שצדיקים שמחים וישרים עליזים, אלא אומרים לפני הקב"ה, שאם תתקבלנה התפילות הקודמות וקרן דוד תצמח ונרו של משיח יעלה במהרה בימינו - זו תהיה התוצאה, שמחה, רינה ועליזות תהיינה לכל איש צדיק, חסיד וישר, וכיון שרצונו של ה' שנחיה לפניו בשמחה ודאי יחיש לגאלנו.
אמנם, בחינה זו של סגנון תפילה 'משאירה את העניינים' לטיפולו של הקב"ה - לו רק ייענה לתפילתנו במהרה. מבחינתנו שלנו, אין בכוחנו אלא לפנות בלבנו לאבינו שבשמים 'שומע תפילה'.
השמחה המנצחת
אבל כשבוחנים את הצד התחבירי של המשך התפילות רואים שיש פן נוסף והוא מעביר את העבודה יותר לתחום שלנו.
אנו אומרים בתפילה "וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלזוּ וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ" ומיד לאחר ביטויי שמחה אלו ניתן לקרוא את המשכה של התפילה באופן תוצאתי: "וְעוֹלָתָהּ תִּקְפָּץ פִּיהָ וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה" - כלומר, השמחה השורה על הצדיקים והגילה שעל החסידים 'סותמים את הפה' של העוולה, ומכלים בעשן את הרשעה כולה - השמחה מנצחת את הרשעה.
דברים אלו כותב רבנו הרמח"ל באחד מספריו הקדושים:
"מדרגות רבות יש בישראל, כולן טובות. יש צדיקים, יש ישרים, יש חסידים. אמנם המבוקש הוא שכולם יהיו בשמחה, ברב הארה והשפעה - וכנגד זה מדרגות הרשעה יכנעו ויתבטלו. וזהו 'ובכן צדיקים יראו וישמחו - ועולתה תקפץ פיה". (מאמר החכמה לרמח"ל)
מכאן, שלא הכל מונח לחסדי שמים ולפעולה בדרך של איתערותא דלעילא. ככל שצדיקים, ישרים וחסידים ישמחו ויעלצו, כן תתפוגג הרשעה ותכלה העוולה.
אמור מעתה, אין לך 'מעשה ציוני כלל ישראלי' גדול מלהיות בשמחה, להתמלא בגילה ולחוש בעליצה כזו המשביתה כל רע מעלינו. וכך אמרו חסידים על הפסוק 'כי בשמחה תצאו', "שעל ידי השמחה יוצאים מן המיצרים". ('קול שמחה' ישעיה)
עבודת השמחה
כיון שכן, יש לנו להיזהר רבות מאויביה של השמחה, הם הם אויבינו שלנו. על פי דברי הרמח"ל, מלחמה מתחוללת בעולמות בין צד הקדושה המתבטא בעבודת ה' בשמחה, לבין צד הטומאה המזוהה עם העצבות. כיון שהרשעה חוששת מהשמחה, הרי היא מנסה בכל כח להפיל עצבות על ישראל. לעיתים אנו מבינים כי מגמת הרשעה היא רק הישגיה הממשיים, לקיחת נפשות חלילה או גרימת משברים בגאולתם של ישראל, אך על ידי הדברים האמורים לעיל אנו מבינים שבתוך הרעות הקורות אותנו הרשעה מנסה גם לשמוט מנפשותינו את הנשק המאיים עליה עצמה יותר מכל - את השמחה. ואולי על כך מתפלל דוד בעת קשה - דוקא על השמחה הכל כך חיונית: "כִּי לא תַעֲזב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח".
ישראל והאומות
סוכות הוא החג שמביא לידי ביטוי את מקומם של אומות העולם בבריאה על ידי הקרבת שבעים פרים בבית המקדש כנגד שבעים אומות. והנה במיוחד בחג בסוכות הדגישה התורה את השמחה - 'ושמחת בחגך', כאומרת שיש על ישראל להעמיד מסך של שמחה שיחצוץ בינינו לבין האומות במידה ותחת הטובה שישראל משפיעים עליהם ממקום המקדש הם יבקשו לגמול רע ולפעול נגד ישראל וארצו.
ועיקר השמחה הרי היא בשמחת תורה, שמחה על ייחודיות ישראל בעולם. שמיני עצרת החג, המועד של 'השמחה האינטימית' בין בני הזוג שנותרו לבדם לאחר שכל 'המכובדים' פנו לשלהם, כדברי חז"ל, זוהי השמחה המיוחדת שלנו - על ה' ועל תורתו, ועל בחירתו בנו מכל העמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
